סגרתי את הדלת של העיר
״הָעִיר הַזֹּאת גְּדוֹלָה, צַלְּחוֹתֶיהָ לַוְיָן וּדְוָדֶיהָ שֶׁמֶשׁ.
הַסַּפָּה עוֹר, הֶעָצִיץ נוֹבֵל וַאֲנִי שְׁתוּלָה פֹּה
לְפִי הוֹרָאוֹת הַבִּמּוּי.״
עבות הבשר
״הנשים עבות הבשר מתנמנמות באוהל, אחר קמות ורוחצות זו את שערה של זו בבצל החי. מואיז מגלגל חבית עץ בחוץ וצורח ״רק חונים כאן, רק חונים״. הן צוחקות לו וקוראות: ״מואיז, כבר לילה, תרגע, אתה לא רואה ששקט? לא שומע כוכבים״. הוא מחוויר ומקלל אותן וחודר אל האוהל ואל בשרן, ובעיניים סתומות ולב חיוור, הוא צועק בהן חשכה…"
הילד השלישי
״ אֲנִי יַלְדֵּךְ הַלֹּא-נוֹדָע.
אֲנִי הַנֶּגָטִיב
בֵּין שְׁנֵי יְלָדַיִךְ כְּחֻלֵּי הָעַיִן
הַמִּזְדַּהֲרִים עַל רֶקַע חֶשְׁכַתִּי.״
שיר ערש
״הַלַּיְלָה עָצַמְתִּי עֵינַיִם,
וּבִפְנִים הִבְטַחְתִּי שֶׁאֶשָּׁאֵר
עַד עֲלוֹת הַבּוֹקֶר, חָשַׁבְתִּי,
אֲנִי עֵר.
בָּחֲשֵׁכָה רָאִיתִי נְקֻדּוֹת,
קְרֵבוֹת אֵלַי כִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג לָבָן,
נוֹשְׁרוֹת לְרַגְלֵי מִטָּתִי
וְקוֹל נְקִישׁוֹת בָּא לִקְרָאתִי.״
הטיגרס / ויליאם בלייק
״טִיגְרִיס, הוֹ טִיגְרִיס! אוּד מִתְלַקֵּחַ,
בֵּין יְעָרָיו שֶׁל הַלַּיְלָה זוֹרֵחַ,
אֵיזוֹ עֵין-עַד, אֵיזוֹ זְרוֹעַ נִצַּחַת
צָרָה אֵימֶיךָ – פַּחַד מוּל פַּחַד?״
