"יצירתה של אורי לוין "תור" בשער הגליון, נגזרת מהמרחב האורבני אל ציר דף חשבון נוסטלגי. ההומור החד בו מתאפיינת יצירתה חותך בקרן אור את רגליהן של הנשים ההפוכות, הממוספרות, הכבולות בנעליהן. בתי העיר נעקרו ממקומם ויצאו לטייל בין ורידי טקסטורת הדף לורידי מרקם העור. קרן שמש חוצה את המסך, גוזרת פונקציה מתמטית.

מי תארז היום לאריזת מתנה? נגזרות הלך הרוח, יוצרות בגופם, גוזרות מתוכם, שאר רוח. שמש גדולה אדומה מימין, מאוורר ישן במדינה החמה, מתקתק את קצב השינוי"
אביטל גלוברמן