(1993) חיפה- ברלין
למדתי באקדמיה למוסיקה בירושלים (2012-2016)
מוזיקאית מצטיינת בלהקת הרכב טקסים רשמיים, והתחלתי להופיע תוך כדי הצבא.
הופעתי בפסטיבל מוסיקה עתיקה באינסברוק: Innsbrucker Festwochen der alten Musik ובארמון בדרזדן Dresdner Zwinger וכעת מופיעה ברחבי גרמניה בפסטיבלים שונים.
איפה גדלת ולאן הלכת?
גדלתי בשכונת נווה שאנן, במקהלת "בת שיר" בחיפה, דור שלישי של נווה שאנן, למדתי בביה"ס "יזרעאליה" ממש כמו אמא שלי. ההורים שלי שני אנשי חינוך מתוקים כל כך, אבל כשהתחלתי ללמוד מוסיקה באקדמיה אבא שלי אמר: " תעשי את התואר בירושלים, ותחזרי לחיפה ללמוד משהו אמיתי". אז נפגעתי מאוד, אבל הלכתי באומץ והיום אבא שלי הוא המעריץ הכי גדול שלי, יושב בעיניים דומעות בכל הופעה ואומר לי כמה אני גיבורה והשראה". הבית הזה נתן לי כל כך הרבה כח ויסוד להתמודד מול עולם שבו כל יום אני צריכה להסביר את עצמי מחדש. החופש וההזדמנות להסביר לעצמי את עצמי, גרמו לי להיות האמנית שאני.
איך זה להיות זמרת אופרה?
התדמית שיש על זמרות אופרה הן דימוי פומפוזי של דיווה גדולת מידות וחשיבות עצמית. אני ביקשתי למצוא את קולי באופרה, להשתנות בכל פעם, לנסות ז'אנרים אחרים וגם מקומות תעוסקה אחרים, מתוך נסיון תמידי להיות מרוצה ומסופקת מההווה שלי, תמיד להיות בתנועה, בין אם זו יצירה קצת אחרת או להיות בריסטה בבית קפה.
אני מרגישה שכל הזדמנות שיש לי היא במה, גם מול לקוח בבית הקפה יש הצגה בחיי היום יום- למזוג ולהגיש ולחייךולומר יום טוב בשפות שונות, לפעמים זה כמו להעביר אותו אופרה של שלוש שעות.
אני משתדלת לזנוח את דימוי האמן המיוסר הכואב, היצירה שלי נובעת ממקום של סיפוק ההווה וחדוות יצירה. מהידיעה שיש לי זכות ענקית בכלל ליצור משהו.
מה מקורות ההשראה שלך?
הם המאוד משתנים ומאוד אישיים, משהו שעובר עלי, דינמיקה שהיתה לי עם אדם אחר או מורה. יכול להיות שיצאה השמש ואני חשה כיף לשיר אחרי זה. אחד האנשים שהכי עוררו בי השראה זה מנצח המקהלות סטנלי ספרבר, האיש הכי חיובי ששם את ליבו במלאכת הניצוח, רואים את הרגש בידיים, בפשטות שלו, וזה נתן לי השראה לשירה פשוטה ונגישה.
