ברוכים הבאים לחוטם!

גליון הסתו של מגזין החוטם מגיש לכם להטוטי קרקס. בגיליון תמצאו מבט אפל ומשועשע, אקטואלי וסוריאליסטי דרך שירה, ספרות ואמנות חזותית. יצירת השער מאת רותו מודן.
קריאה נעימה!

עבות הבשר

״הנשים עבות הבשר מתנמנמות באוהל, אחר קמות ורוחצות זו את שערה של זו בבצל החי. מואיז מגלגל חבית עץ בחוץ וצורח ״רק חונים כאן, רק חונים״. הן צוחקות לו וקוראות: ״מואיז, כבר לילה, תרגע, אתה לא רואה ששקט? לא שומע כוכבים״. הוא מחוויר ומקלל אותן וחודר אל האוהל ואל בשרן, ובעיניים סתומות ולב חיוור, הוא צועק בהן חשכה…"

קרקס

"לוֹקֵחַ אֶקְסְפְּרֶס לְמַחְשָׁבָה
בְּסָגֹל מַחְשָׁבָה שֶׁלֹּא
נִסְלֵלָה בָּהּ מִלָּה

אַף לֹא מִלָּה,
הַגְּבָעוֹת שֶׁלָּהּ רַכּוֹת.
מְדַלֵּג מִצֵּל כָּנָף חוֹלֶפֶת…"

אחיזת עיניים

״יש לו סכין.
חסר לו הדבר
הזה .
שמועך וגומע
שמרווה צמאונות בנדיבות
הכוס הריקה.

כל צורה של שפע מטרידה
נדיבות העץ היא התרסה
מתיקות הפרי היא התגרות
במי שאין לו.״

קצה

בינינו. מלחמת העיניים נמשכה גם למחרת. התחלנו בעבודה למרגלות התל, והוויכוח בין הסטודנטים נשכח כלא היה. ובעוד הארכיאולוגים סימנו ריבועים בשטח, התחלנו אנחנו לדגום את הקרקע.

הקרקס הראשון של לוז'אן

החנייה בלוז'אן היתה טעות ניווט פשוטה שעתידה לגרור הפסד כספי לא קטן, הוא בכלל תכנן לחנות בעיירת המחוז, במאקוב, אבל פרנץ מעולם לא הודה בזה אלא פשוט ניווט את דרכו אל עבר בית־המרזח. היתה לו ברירה?

מסכה

״בַּיּוֹם בּוֹ תִּקְרַע מֵעָלַי אֶת כָּל הַמַּסֵּכוֹת
וְתַחְרֹט אֶת אוֹתִיּוֹת שְׁמִי הָאֲמִתִּי
עַל מִצְחִי…״

דמבי

משהו בי לא באמת ציפה לפגוש כאן מישהו מסוים, ובכל זאת הרגשתי מעט מאוכזב לפגוש גמד עם הולכי קביים שמנסה להגיע לאלוהים.

פסל ומסכה

״בכל סיפור מתח טוב יש גופה. אז הנה היא לפניכם. גופתו חסרת הראש של דנדי הגדול שוכבת כעת בתיבה שמתחת לישבן שלי. איש לא מאמין שזוהי גופתו, וזהו הקסם היחיד שביצעתי בחיי לגמרי לבדי…״

מול המראה

"אֲנִי כֹּל מָה שֶׁרָצִיתִי, כֹּל מָה שֶׁלֹּא רָצִיתִי לִהְיוֹת.
אֲנִי בַּת עֶשֶׂר, עֶשְׂרִים, שְׁלוֹשִׁים, אַרְבָּעִים
עֲשׂוּיָה אֹמֶץ וְטָעֻיּוֹת
יוֹם בָּהִיר אֶחָד אֵדַע לִחְיוֹת…"

העברתי מטלית

״באופק המבט –
מציץ כתם.
העברתי מטלית.
את הסיפור הזה, איש כבר לא יטליא.

רציתי להביט לך עמוק –
בלבן של העיניים,
להביט ולזעוק –
שברת,
שילמת.

ואתה –
העברתי מטלית.״

המזוודה השחורה

״כְּשֶׁהַפּוֹשֵׁעַ הַנִּמְלָט הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לָבוֹא לְבִקּוּר
אִמָּא הִתְרַגְּשָׁה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁשָּׁכְחָה
שֶׁאוּלַי כְּדַאי לִשְׁאֹל גַּם אֶת אַבָּא.
קְרוֹב מִשְׁפָּחָה הִתְגַּלָּה – לֹא אַחְיַן מִדַּרְגָּהּ שְׁלִישִׁית אֶלָּא דּוֹד.
וְהוּא רוֹצֶה לָבוֹא – אֵלֵינוּ – אֶל שְׁכוּנַת הַקּוֹטֶגִ'ים בְּקִירְאוֹן.
וְהוּא לֹא בָּא מִגִּבְעָתַיִם אֶלָּא מֵאַרְגֶּנְטִינָה…״

הזירה

״לא הרבה יכולתי לעשות.
הייתי באוויר וידךָ הייתה מושטת,
כהרגל…״

אשת הלהטוטן

"אשתו של הלהטוטן,
שונאת להתנשק
אחרי לילה
של בליעת אש."