הדרך האחת המשנית

"וּשְׁתֵּיהֶן לְאוֹר בֹּקֶר שָׁווֹת נִפְרְסוּ
בְּמַלְבּוּשֵׁי עָלִים חַסְרֵי רְבָב,
כֵּן, נָצַרְתִּי אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְיוֹם אַחֵר!
אַךְ בְּיוֹדְעֵי כֵּיצַד דֶּרֶךְ מוֹבִילָה לְדֶרֶךְ,
אֲנִי בְּסָפֵק אִם אֵי פַּעַם אָשׁוּב."

רומא ופירנצה

'תּוֹרִידִי אוֹתִי'
מִתְחַנֵּן בְּאֵדֵי נְשִׁימוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת
'אֲנִי מַבְטִיחַ'
כְּאִלּוּ הָיָה רוֹצֶה לֵאמֹר
'תִּבְטְחוּ בִּי'
וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי חֲלוֹף בְּדִיּוּק כָּמוֹהוּ
דַּוְקָא הוּא זָכָה בָּאוֹר.

בַּמַּיִם

״זה בכלל היה ערב יום הכיפורים, והיו לי מחשבות, כן, היו לי מחשבות על לצום, למה לא, גם ככה אני אוכלת יותר מידי, קצת להתנקות מכל מה שהיה השנה, קצת עוונות, קצת סליחות״

טיפוסיממאדים (*שירים שנכתבו ע"י המלצרית בבר "מאדים")

שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת חֵן בְּתַחְתִּית הַצַּוָּאר
וּמַגָּפַיִם חוּמִים
יֵשׁ לְהַסְבִּיר
אֶת יִצּוּגוֹ אֶת צוּרתוֹ אֶת קוֹלוֹ אֶת יָדָיו אֶת מַגָּפָיו אֶת הֶחָזֶה הָרָחָב
כִּשְׂמִיכָה
אֵיךְ שֶׁהוּא קוֹשֵׁר מַחְרֹזֶת עַל צַוָּארי

אחיזת עיניים

״יש לו סכין.
חסר לו הדבר
הזה .
שמועך וגומע
שמרווה צמאונות בנדיבות
הכוס הריקה.

כל צורה של שפע מטרידה
נדיבות העץ היא התרסה
מתיקות הפרי היא התגרות
במי שאין לו.״

אשת הלהטוטן

"אשתו של הלהטוטן,
שונאת להתנשק
אחרי לילה
של בליעת אש."

Fishing

צְרוּבַת שֶׁמֶשׁ
זוֹ אֲנִי שֶׁמְּמַצְמֶצֶת רִאשׁוֹנָה
יְכוֹלָה הָיִיתִי לִהְיוֹת דַייגֶת
וְלוּ מְטַפוֹרִית
לְהַשְׁלִיך חַכָּה
לְהַשְׁלִים עִם הַהַמְתָּנָה
חֲגוֹרַת פִיתְיוֹנוֹת לְמוֹתְנַי
וְגַם כְּשֶׁלא עוֹלֶה דָּבָר
לִשְׂבּוֹעַ בְּעֲמִידָה
מוּל הָאוֹפֶק

שלושה שירים

״וְלא שֶׁאַתָּה אַרְיֵה
וַאֲנִי שִׁמְשׁוֹן
וְלא אַתָּה שִׁמְשׁוֹן אֲנִי דְּלִילָה,
אִם יֵשׁ עוֹד דְּבָשׁ בֵּינֵינוּ״

לעת עתה

״תְּנִי לַשֶּׁמֶשׁ לְדַבֵּר,
לַגּוּף הַמִּתְעוֹרֵר,
שִכְבִי כְּעֵנָב לַשֵׁכָר,
שִכְבִי עַד סֻכָּר.
שׁוּב תִּשְׁרֵי וְלא קָטְפוּ,
אוּלַי בִּשְׁבָט קָמָה תְרוֹם,
אוּלַי בְּט"וּ.
יוֹם יָבוֹא,
וְתַחַת אֵיזוֹ תְּאֵנָה.״

לָשֵׂאת בִּשְׁנַיִם

לָשֵׁאת בִּשְׁנַיִם אֶת הָאֶשְׁכּוֹל הַלָא מְבוֹרָר, הֶעָטוּף בְּשַׂק, כְּמוֹ חָתוּל.
לְגָרֵשׁ בְּסַבְלָנוּת שֶׁל זְנַב חֲמוֹר אֶת לַהֲקוֹת הַזֶּמֶר שֶׁל הַיַּתּוּשִׁים.
לְהַשְׁלִים בְּחָכְמָה שֶׁל רִמּוֹן עִם הַטְרָדוֹת שֶׁל זְבוּבוֹנִים וְרִמּוֹת.
לְהִתְעַלֵּם בְּתוֹם שֶׁל תִּינוֹק מֵהַשָּׁחוֹר-צָהוֹב שֶׁל הַדַבּוּרִים.
לְהַאֲמִין, לְהַאֲמִין בַּמְּתִיקוּת שֶׁל הַנִּשָּׁא עַל הַשֶּׁכֶם בִּשְׁנַיִם,
לִקְטוֹף בַּחֲשָׁאי עֵנָב וְלָשִׂים אוֹתוֹ בַּפֶּה הַאָהוּב.
לָא לְבָרֵר.