בקיץ זה
"בְּקַיִץ זֶה חִשַּׁבְנוּ קִצֵּנוּ אָחוֹר,
יָשַׁבְנוּ בְּזְרָדִים בָּאֲחוֹרַיִם,
וּבְעֵינֵי הַצְּבִי רִצְּדָה הַקֶּלַע,
וְאָנוּ קַלֵינוּ קָפֶה וְאָפִינוּ חָלָה,
וְדָלַקְנוּ נֵר לְעִלּוּי כָּל נִשְׁמוֹת,
שָׁכַבְנוּ עַל סַפָּה וַחֲלוֹמוֹת,
עָבְרוּ בָּאִישׁוֹנִים…"
אוֹצָרוֹת יַלְדוּת
״וַאֲנִי בִּלְעָדָיו
גֶּפֶן בֵּן גְּפָנִים
עִם בָּצִיר תִּשְׁעִים וְשָׁלֹשׁ
וְכוֹסוֹת מְסוּדַקוׂת בֲּמַדָּפִים…״
שעה גדולה
״מִישֶׁהוּ הִפְרִיד בַּעֲדִינוּת
בֵּין גּוּפֵךְ לְבֵין פִּנְקַס הַשִּׁירִים
שֶׁהָיָה, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, רְכוּשׁוֹ
הַפְּרָטִי.״
שיר אהבה לאקרובטית
מקרקס מדראנו
"הָיִיתִי חָזָק בַּחֲלוֹמוֹת, וּבַבְּקָרִים שֶׁבָּאתִי
לְאֹהֶל הַקִּרְקָס רָאִיתִי אֶת אָחִיהָ מַבְרִישׁ
רַעֲמַת סוּס, אֶת אִמָּהּ קוֹרֵאת מָגָזִין…"
ארבעה שירים
"קֻפְסַת הַשִּׁמּוּרִים הַחֲתוּמָה שֶׁל הַזִּכָּרוֹן
נִפְרֶצֶת פִּתְאֹם
זֶה הָרֵיחַ שֶׁל אִמָּא
כְּאִלּוּ לֹא הֶחֱלִיפָה אֶת כָּתְנוֹת נַפְשָׁהּ
כְּבָר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה"
נגזרת
"רצינו לכתוב על התרבות העברית
ולכן אנו יוצרים אותה.
רצינו להיגזר מתוך המובן לנו מאליו,
ולכן אנו תרים אחריו.
נגזרת, היא קצב השינוי.
ואנו נגזרות שירה, נגזרות זהות,
שפה, תרבות, בחיפוש המתמיד
אחר הניחוח. אחר הפואטי.
הניחוח ישנו, מהדהד, יש למצוא אותו.
טביעת אצבעו של החד פעמי,
חתימה מולקולארית של תרכובת יחודית.
ריח. חוטם."
שלושה שירים
״הַמּוֹרָה לְצִיּוּר
נוֹפְפָה בְּאִיּוּם:
אָסוּר לְהַשְׁאִיר
שְׁטָחִים רֵיקִים.
גַּם שֶׁטַח שֶׁהוּמַת
גַּם שֶׁטַח שֶׁנִּמְחַק
גַּם שֶׁטַח מְדֻמְיָן
וּמִי שֶׁלּא יָכוֹל
וּמִי שֶׁלּא רוֹצֶה
מֻזְמָן לַצֵּאת.״
באיזו ארץ
"אֲנִי לא מַכִּירָה אֶת כָּל הַמּוֹעֲכִים אֶת לְחָיַי, מְמַשְּׁשִׁים אֶת שְׂעָרִי, מַרְטִיבִים אֶת פָּנַי בִּנְשִׁיקוֹת. זֶה נָמֵל, אֳנִיָּה מִתְגַּבַּהַת מֵעָלֵינוּ כְּמוֹ הַר, וַאֲפִלּוּ שֶׁחַם הִלְבִּישׁוּ אוֹתִי בִּמְעִיל עִם בַּרְדָּס כְּמוֹ שֶׁל כִּפָּה אֲדֻמָּה. אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עַל סַבְתָּא בַּתַּדְהֵמָה. עַד הַיּוֹם יָדַעְתִּי שֶׁרַק יְלָדִים בּוֹכִים."
