מי במול
"מִי בֵּמוֹל?
הַכֹּל בֵּמוֹל:
עֲרָכִים בֵּמוֹל,
עוֹרְכִים בֵּמוֹל,
אַלּוּפִים בְּמִיל,
תַּעֲשִׂיַּת הַמִּין."
בקיץ זה
"בְּקַיִץ זֶה חִשַּׁבְנוּ קִצֵּנוּ אָחוֹר,
יָשַׁבְנוּ בְּזְרָדִים בָּאֲחוֹרַיִם,
וּבְעֵינֵי הַצְּבִי רִצְּדָה הַקֶּלַע,
וְאָנוּ קַלֵינוּ קָפֶה וְאָפִינוּ חָלָה,
וְדָלַקְנוּ נֵר לְעִלּוּי כָּל נִשְׁמוֹת,
שָׁכַבְנוּ עַל סַפָּה וַחֲלוֹמוֹת,
עָבְרוּ בָּאִישׁוֹנִים…"
אחיזת עיניים
״יש לו סכין.
חסר לו הדבר
הזה .
שמועך וגומע
שמרווה צמאונות בנדיבות
הכוס הריקה.
כל צורה של שפע מטרידה
נדיבות העץ היא התרסה
מתיקות הפרי היא התגרות
במי שאין לו.״
קורות חיים
אַת עֲדַיִן לא מְדַבֶּרֶת, רַק מְצַיֶּרֶת
עַל קוֹרוֹת חַיַּי בְּטוּשׁ עָבֶה,
קוֹרוֹת חַיּיךְ מַתְחִילִים כָּעֵת.
הִנֵּה פְּרַט אוֹתוֹ לֹא כָּתַבְתִּי-
(הָיָה עָלַיי לְקָצָר בִּפְרָטִים)
אָבִי מָשַׁח יוֹד עַל פִּצְעֵי יַלְדוּתִי,
הָפַךְ אוֹתָם לְצִיּוּרִים.
שַׁחַקִּי נַעֲרָה
״שַׁחַקִּי, נַעֲרָה, שַׁחַקִּי
וְלּוּ לְקַּיִץ אֶחָד
חִבְשִי לְראשֵׁךְ, מַחַקִּי
וְכִּתְּבִי מְחַדַּשׁ״
שיר ערש
״הַלַּיְלָה עָצַמְתִּי עֵינַיִם,
וּבִפְנִים הִבְטַחְתִּי שֶׁאֶשָּׁאֵר
עַד עֲלוֹת הַבּוֹקֶר, חָשַׁבְתִּי,
אֲנִי עֵר.
בָּחֲשֵׁכָה רָאִיתִי נְקֻדּוֹת,
קְרֵבוֹת אֵלַי כִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג לָבָן,
נוֹשְׁרוֹת לְרַגְלֵי מִטָּתִי
וְקוֹל נְקִישׁוֹת בָּא לִקְרָאתִי.״
לעת עתה
״תְּנִי לַשֶּׁמֶשׁ לְדַבֵּר,
לַגּוּף הַמִּתְעוֹרֵר,
שִכְבִי כְּעֵנָב לַשֵׁכָר,
שִכְבִי עַד סֻכָּר.
שׁוּב תִּשְׁרֵי וְלא קָטְפוּ,
אוּלַי בִּשְׁבָט קָמָה תְרוֹם,
אוּלַי בְּט"וּ.
יוֹם יָבוֹא,
וְתַחַת אֵיזוֹ תְּאֵנָה.״
משא ומתן
"אֲנִי הָיִיתִי יַלְדָּה טוֹבָה
וְלא אָמַרְתִּי כּוּס הָמוֹן פְּעָמִים,
נִסִּיתִי לא לְהַגְזִים עִם הֶאָרָה
וּלְהַגְזִים עִם חֲשֵׁכָה
וְאָז לְהֶפֶךְ
לא שְׁחוֹרָה לא מַלְבִּינָה, שֶׁאִישׁ לא יִפְגַּע…"
במעבדת השינה
"מָתַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִוִּיתִי אוֹתְךָ
כָּך אֶל תּוֹךְ הַשֵּׁנָה?שָׁכַבְתָּ בְּגַבְּךָ אֵלַי. יָשַׁבְתִּי
בַּחשֶׁךְ עַל סַּפָּה מִּתְקַפֶּלֶת
וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בִּכְתֵפְךָ הַמִּזְדַּקֶּרֶת אֶל מִחוּץ לַשְּׂמִיכָה.
שֶׁלּא כְּמוֹ בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה,
נִרְאֵיתָ כְּמוֹ יֶלֶד.מַכְשִׁירִים מָדְדוּ
אֶת נְשִׁימוֹת הַהֵרָדְמוּת הָרַכּוֹת שֶׁלְּךָ וְאֶת הַגַּלִּים.
רָאִיתִי אוֹתְךָ מַפְלִיג הַרְחֵק
מִמֶּנִּי, אָפוּף בִּפְקַעַת חוּטִים. אִלּוּ יָכוֹלְתִּי גַּם אֲנִי
לְהַצמיד אֵלֶיךָ חַיְשָׁן"
כלבת ה-Lied
״רֶגַע לִפְנֵי
שֶׁפָּתַחְתִּי לָהּ
אֶת הַתְּפָרִים וְהַבְּרָגִים בְּרַגְלָהּ
הִתְרוֹפְפוּ
וְכִמְעַט וְנִתְּקָה
מִמְּקוֹמָהּ
וְכֵן אֲנִי מוּכָנָה
בָּרֶגַע הַהוּא
חָזַר.
כָּתַבְתְּ? שָׁאַל
יֵשׁ לָךְ רֵיחַ
שֶׁל מִי שֶׁכָּתְבָה.״
מחזור למסע
״אוֹ הִנֵּה תַּסְרִיט חֲלוּפִי:
סוֹמֵק הַנְּעוּרִים,
לִגְיוֹן הַתְּשׁוּקָה,
"הַזַּרְנוּק הַמַּקְרֵן"
לוֹקֵחַ אוֹתִי
בִּרְגָעִים אֵלּוּ מַמָּשׁ
מִסָּבִיב לָעוֹלָם…״
מטמורפוזות
"ספר האדם-לידה זאת חתונה קתולית בין גוף לנפש, בגלל זה תינוקות בוכים. מהזיווג הזה נולדים: בני שבת שקמח בלי תורה עושה להם גזים, בני חול שתורה ללא קמח נתקעת אצלם בגרון ובני זונות שאוכלים את כולם בלי מלח ורק הרצון להרוויח מאגד את החברה, אבל לא תמיד זה היה ככה…"
הטיגרס / ויליאם בלייק
״טִיגְרִיס, הוֹ טִיגְרִיס! אוּד מִתְלַקֵּחַ,
בֵּין יְעָרָיו שֶׁל הַלַּיְלָה זוֹרֵחַ,
אֵיזוֹ עֵין-עַד, אֵיזוֹ זְרוֹעַ נִצַּחַת
צָרָה אֵימֶיךָ – פַּחַד מוּל פַּחַד?״