גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

פתח דבר

מעברים – מעבר לעיר אחרת

עיר אחרת. לכמה ימים, כמה שנים, חיים שלמים. עיר אחרת. בתי מלון, דירת סוכנות, מבני סעד. לעמוד מול דלת זרה עם לוחית זהב מודפסת ולחכות שתפתח. עיר אחרת. מזוודה אחת או שתיים. לקוות שארזת את החשוב ביותר. לגלות שטעית. או להניח בארגזים ספרים, בגדים, כלי מטבח, רהיטים, חיים… ולפתוח אותם יומיים אחרי בחדרים לבנים, ריקים. עיר אחרת: שמיים אחרים, אנשים אחרים, שפות זרות. והכל נראה אפשרי; הכל נראה בלתי אפשרי.עיר אחרת ללמוד בה את גבולות הגוף, גבולות הנפש, גבולות הזיכרון; את כובד המילה געגוע.

בגיליון החוטם החדש משתתפים עשרים יוצרות ויוצרים, המציעים נקודות מבט שונות דרך שירה, ספרות ואמנות חזותית.

פתח דבר מערכת החוטם

פואטיקה דלא ניידי

"כמֶשֶׁק, החוטם הוא כלכלה פואטית. טבעו סחר במטבעות לשון. המצקצק בלשונו ומתריס: "הפואטי כערך בר השקעה?!" – ישמר לנפשו. הימים ימי מיתון ולקח ברור כבר מסתמן…"

נגזרת

"רצינו לכתוב על התרבות העברית
ולכן אנו יוצרים אותה.
רצינו להיגזר מתוך המובן לנו מאליו,
ולכן אנו תרים אחריו.
נגזרת, היא קצב השינוי.
ואנו נגזרות שירה, נגזרות זהות,
שפה, תרבות, בחיפוש המתמיד
אחר הניחוח. אחר הפואטי.
הניחוח ישנו, מהדהד, יש למצוא אותו.
טביעת אצבעו של החד פעמי,
חתימה מולקולארית של תרכובת יחודית.
ריח. חוטם."

רב תחומי אביטל גלוברמן

סלון

״לכל סלון מאור, מקום, אדם במרכזו. לכל מרכז שוליים וקירות. לכל טרקלין אורחים על קירותיו – גש ובדוק מי תולה את מי. מה נשתה? תה, קפה. מה נקרא? מי יעמוד ליד הספרייה? קח ספר, שכב על הספה, ספר על עצמך. פקח עין אחת, האורחים באים. כאן גרטורד שטיין מכנסת אמנים, שם פיטר גרינווי מאכיל אתכם תפוחים…״