גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

נפש

עבות הבשר

״הנשים עבות הבשר מתנמנמות באוהל, אחר קמות ורוחצות זו את שערה של זו בבצל החי. מואיז מגלגל חבית עץ בחוץ וצורח ״רק חונים כאן, רק חונים״. הן צוחקות לו וקוראות: ״מואיז, כבר לילה, תרגע, אתה לא רואה ששקט? לא שומע כוכבים״. הוא מחוויר ומקלל אותן וחודר אל האוהל ואל בשרן, ובעיניים סתומות ולב חיוור, הוא צועק בהן חשכה…"

מִיָּהּ קֻלְּפָה (אני אשם)

"מְיָה קֻלְּפָה לא יָדְעָה אֶת נָפְשָׁה
הִיא אָמְרָה שֶׁנָּפְשָׁה אֵינָהּ
הַטִּיפוּס שֶׁלָּהּ
שֶׁהִיא דֵּי נְמוּכָה
חַסְרַת שֵׂכֶל
עוֹשָׂה רוּחַ mind you
וְשֶׁבַּכְּלָל דַּעְתְּךָ צְרִיכָה לָנוּחַ
כִּי לְהַחְזִיק בְּיוֹתֵר מִדַּי דֵּעוֹת
עוֹשֶׂה לָא טוֹב לַשְּׂעָרוֹת בְּבֵית הַשֶּׁחִי
לְשָׁם הוֹלְכוֹת כָּל הַשִּׂיחוֹת
שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דִּבּוּר נָגוּעַ…"