קרח
״לֹא הִצַּלְתִּי אֶת הַנְּסִיכָה בְּזִילִיַארְד. הִיא נִשְׁאֲרָה קְפוּאָה, מַבָּט מַנְגָה הָמוּם תָּלוּי עַל שְׂפָתֶיהָ, מַבְרִיקוֹת בְּמָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה צְבָעִים.״
ארץ עיר
בָּהַפְסָקָה הֵם מְשַׂחֲקִים אֶרֶץ-עִיר
אֶרֶץ בְּ-פּ' הוּא כּוֹתֵב פִילִיפִּינִים
עִיר בְּ-ת' הִיא כּוֹתֶבֶת תֵּל-אָבִיב
חַי בְּ-א' הוּא חוֹשֵׁב עַל אִמָּא שֶׁלּוֹ
וְעַל הַזָּקֵן שֶׁלָּהּ בְּכִסֵּא הַגַּלְגַּלִים
צוֹמֵחַ בְּ-י' הִיא זוֹכֶרֶת שֶׁלָּמְדָה עַל הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד
בְּדוֹמֵם בְּ-ג' הוּא לֹא יוֹדֵעַ אִם גֵּרוּשׁ זֶה דוֹמֵם
וּבְמִקְצוֹעַ בְּ-ש' הִיא לֹא מוֹצֵאת כְּלוּם
אָז בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הִיא אוֹמֶרֶת שַׂר הַפְּנִים
אֲבָל זֶה מְאֻחָר מִדַּי כִּי מִישֶׁהוּ כְּבָר צָעַק
סְטוֹפּ!
שלושה שירים
הוּא בּלוֹנְדִינִי כְּמוֹ אֶדְוִוין. שְׁלוֹשְׁתֵּנוּ
מְשַׂחֲקִים קְלָפִים. אַחֲרֵי הַמִּשְׂחָק
יְלַמֵּד אוֹתָה הוֹלַנְדִית
מִתַּחַת לַשְׂמִיכָה.
(הַמֶּשֶׁק כּוּלוֹ רָגוּעַ. בַּמִּלְחָמָה הַהִיא
אֲנַחְנוּ בְּנוֹת עֶשְׂרִים, הַקִּיבּוּץ
הוּא הַמָּקוֹם הַבָּטוּחַ בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ, הַחֲבֵרִים מְאָרְחִים
אֶת בְּנֵי מִשְׁפְחוֹתֵיהֶם מִתֵּל-אָבִיב אֲבָל הַחֶדֶר
בְּכָל זאת אָטוּם) וַאֲנִי אֶכָּנֵס לְמִיטָה אַחֶרֶת, רֵיקָה
מאֶדְוִוין שֶׁמִּזְמַן חָזַר
לַפָּרוֹת הַהוֹלַנְדִיּוֹת שֶׁלּוֹ וּבִכְלָל
מָה הָיָה אֶדְוִוין מוֹעִיל כָּאן עַכְשָׁיו.
