מול המראה

"אֲנִי כֹּל מָה שֶׁרָצִיתִי, כֹּל מָה שֶׁלֹּא רָצִיתִי לִהְיוֹת.
אֲנִי בַּת עֶשֶׂר, עֶשְׂרִים, שְׁלוֹשִׁים, אַרְבָּעִים
עֲשׂוּיָה אֹמֶץ וְטָעֻיּוֹת
יוֹם בָּהִיר אֶחָד אֵדַע לִחְיוֹת…"

ארץ עיר

בָּהַפְסָקָה הֵם מְשַׂחֲקִים אֶרֶץ-עִיר
אֶרֶץ בְּ-פּ' הוּא כּוֹתֵב פִילִיפִּינִים
עִיר בְּ-ת' הִיא כּוֹתֶבֶת תֵּל-אָבִיב
חַי בְּ-א' הוּא חוֹשֵׁב עַל אִמָּא שֶׁלּוֹ
וְעַל הַזָּקֵן שֶׁלָּהּ בְּכִסֵּא הַגַּלְגַּלִים
צוֹמֵחַ בְּ-י' הִיא זוֹכֶרֶת שֶׁלָּמְדָה עַל הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד
בְּדוֹמֵם בְּ-ג' הוּא לֹא יוֹדֵעַ אִם גֵּרוּשׁ זֶה דוֹמֵם
וּבְמִקְצוֹעַ בְּ-ש' הִיא לֹא מוֹצֵאת כְּלוּם
אָז בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הִיא אוֹמֶרֶת שַׂר הַפְּנִים
אֲבָל זֶה מְאֻחָר מִדַּי כִּי מִישֶׁהוּ כְּבָר צָעַק
סְטוֹפּ!

ארבעה שירים

"קֻפְסַת הַשִּׁמּוּרִים הַחֲתוּמָה שֶׁל הַזִּכָּרוֹן
נִפְרֶצֶת פִּתְאֹם
זֶה הָרֵיחַ שֶׁל אִמָּא
כְּאִלּוּ לֹא הֶחֱלִיפָה אֶת כָּתְנוֹת נַפְשָׁהּ
כְּבָר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה"

בייביסטר

כֻּלָּם הָלְכוּ לַטֶּקֶס,
וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ לְדַבֵּר עַל פֵיוֹת.
מֵהַחַלּוֹן שָׁמַעְתְּ עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְשָׁאַלְתְּ,
לֹא הֵבַנְתִּי וְלֹא רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ,
רַק הִבְטַחְתִּי שֶׁתּוֹךְ כַּמָּה שָׁנִים
תֵּדְעִי אֶת הַכֹּל בְּעַל פֶּה.

הילד השלישי

״ אֲנִי יַלְדֵּךְ הַלֹּא-נוֹדָע.
אֲנִי הַנֶּגָטִיב
בֵּין שְׁנֵי יְלָדַיִךְ כְּחֻלֵּי הָעַיִן
הַמִּזְדַּהֲרִים עַל רֶקַע חֶשְׁכַתִּי.״

מחזור שירים

״הִיא מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרַי
וַאֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת בָּהּ.
מִצְמוּצֵי הָעֵינַיִם שֶׁל הָעוֹלָם
הֵם סִכּוֹת לִכְדֵי שְׂרִיטוֹת עַל הָעוֹר.
אַתְּ חַיֶּבֶת לֶאֱהֹב אוֹתָהּ
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי בְּלַיְלָה
כָּכָה, עִם כָּל הַפְּגָמִים
אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ
וְאֵינִי מְסֻגֶּלֶת.״

כשגל עוצמת עיניים

כשגל יושבת לבדה בחדר ועוצמת עיניים, כל החדר נעלם. נעלמים הקירות, נעלמות התמונות ונעלם גם השטיח. גל מתרכזת מאוד, ואז במקום השטיח היא מצמיחה סביבה שדות חיטה זהובים ענקיים או יערות עד ירוקים – כל מיני מקומות זרים ומופלאים.

חמישה שירים

״כְּלָבִים רְגִישִׁים מִתְאַהֲבִים
לַמָּשָׁל, בְּכַלְבַּת הַשְּׁכֵנִים
וְחוֹלְמִים עַל מִרְדָּף
אַחַר חָתוּל אוֹ צִפּוֹר.
כַּלְבִּי מְרַחְרֵחַ
שְׂדוֹת אֵינְסוֹף
רִפְרוּף
נִיחוֹחוֹת עֲדִינִים.
לוּ רַק יָדַע קְרא וּכְתב
הָיָה מֵנִיחַ ראשׁוֹ בְּחֵיקִי
גְּדוֹל הַמְּשׁוֹרְרִים.״

מקס החתול

על החתול שרצה להיות מפורסם וקינא בבבואתו

כן איכפת

״מַה שֶּׁהִפְתִּיעַ אוֹתִי בִּמְיֻחָד, לא הָיָה הַכֶּתֶר הַזֶּה הַמַּלְכוּתִי
וְלא הַמַּבָּט הַזֶּה שֶׁל "אַל תִּתְעַסְּקוּ אִתִּי"-
אֶלָּא הָאוֹמֶץ שֶׁלָּהּ לְהִתְקָרֵב
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי כּוֹתֵב.״

שלושה שירים

״בַּבּקֶר
כְּשֶׁהַהוֹרִים עוֹד יְשֵׁנִים
נוגַהּ מַרְשָׁה לִי לַעֲלוֹת לַמִּטָּה
וַאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִיםהַיּוֹם
הִיא אָמְרָה לִי שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים
עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ הָיוּ פַּעַם
קוֹפִים
אֲפִלּוּ אִמָּא וְאַבָּא
וְאַחַר כָּךְ אָמְרָה
שֶׁהַמִּטָּה שֶׁלָּהּ
זֶה לא לִילָדִים קְטַנִּים״

שְׁטוּת וֶשְטוּתָּה

״שְׁטוּת וֶשְטוּתָּה
יָצְאוּ בְּחַבְרוּתָא
לְטִיּוּל רוֹמַנְטִי נִלְהָב.

פָּגְשׁוּ הֵם בְּוָאדִי
בֶּחֲמוֹר וּשְׁמוֹ גָדִי
שֶׁחִפֵּשׂ כַּלָּה עִם זָנָב.״

חוף בת ים

״נָקְטָרִינוֹת אֳדוּמוֹת, לְחָיַיִם, חַתּוּכוֹת,
כְּמוֹ שֶׁסָּבְתָא הָיְתָה נוֹתֶּנֶת, לֶאֱכוֹל
שְׁיהיְה נוֹח עִם
הַחוֹל…״

ברית

אֲנִי אוֹחֶזֶת בַּהֶגֶה
וּבְלִּי לִפנוֹת אָחוֹר מוֹשִׁיטָה לָךְ

קֻבִּיַּת שׁוֹקוֹלָד

אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַקְּטַנּוֹת מְדַיְּקוֹת
לַקַחַת מִמֶּנִּי

כְּשֶׁנַּגִּיעַ וַאֲחַבֵּק אוֹתָךְ בִּזְרוֹעוֹתַי
אֶשְׁאַף מְלוֹא הָרֵאוֹת
אֶת הֶבֶל פִּיךְ הַמָּתוֹק

במעבדת השינה

"מָתַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִוִּיתִי אוֹתְךָ
כָּך אֶל תּוֹךְ הַשֵּׁנָה?שָׁכַבְתָּ בְּגַבְּךָ אֵלַי. יָשַׁבְתִּי
בַּחשֶׁךְ עַל סַּפָּה מִּתְקַפֶּלֶת
וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בִּכְתֵפְךָ הַמִּזְדַּקֶּרֶת אֶל מִחוּץ לַשְּׂמִיכָה.
שֶׁלּא כְּמוֹ בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה,
נִרְאֵיתָ כְּמוֹ יֶלֶד.מַכְשִׁירִים מָדְדוּ
אֶת נְשִׁימוֹת הַהֵרָדְמוּת הָרַכּוֹת שֶׁלְּךָ וְאֶת הַגַּלִּים.
רָאִיתִי אוֹתְךָ מַפְלִיג הַרְחֵק
מִמֶּנִּי, אָפוּף בִּפְקַעַת חוּטִים. אִלּוּ יָכוֹלְתִּי גַּם אֲנִי
לְהַצמיד אֵלֶיךָ חַיְשָׁן"

שלושה שירים

״הַמּוֹרָה לְצִיּוּר
נוֹפְפָה בְּאִיּוּם:
אָסוּר לְהַשְׁאִיר
שְׁטָחִים רֵיקִים.
גַּם שֶׁטַח שֶׁהוּמַת
גַּם שֶׁטַח שֶׁנִּמְחַק
גַּם שֶׁטַח מְדֻמְיָן
וּמִי שֶׁלּא יָכוֹל
וּמִי שֶׁלּא רוֹצֶה
מֻזְמָן לַצֵּאת.״

באיזו ארץ

"אֲנִי לא מַכִּירָה אֶת כָּל הַמּוֹעֲכִים אֶת לְחָיַי, מְמַשְּׁשִׁים אֶת שְׂעָרִי, מַרְטִיבִים אֶת פָּנַי בִּנְשִׁיקוֹת. זֶה נָמֵל, אֳנִיָּה מִתְגַּבַּהַת מֵעָלֵינוּ כְּמוֹ הַר, וַאֲפִלּוּ שֶׁחַם הִלְבִּישׁוּ אוֹתִי בִּמְעִיל עִם בַּרְדָּס כְּמוֹ שֶׁל כִּפָּה אֲדֻמָּה. אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עַל סַבְתָּא בַּתַּדְהֵמָה. עַד הַיּוֹם יָדַעְתִּי שֶׁרַק יְלָדִים בּוֹכִים."