גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

בנים

שני יהודים נוסעים ברכבת

״שני יהודים נוסעים ברכבת. האחד מבוגר מרעהו. לכאורה שני יהודים בסתם. סתם שני יהודים. נוסעים. ברכבת…״

חמישה שירים

״וּפַעַם, בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר,
בְּלֹא דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת
פָּרְצוּ לַבַּיִת אַרְבָּעָה גְּבָרִים…״

שירות חובה

״בבוקר אתה זקוף, מגוהץ, מתוח, קשוח, ברק על ראשך המגולח, נראה כמו קצין מסרט שואה, ציפורניים אכולות, ריח אפטר-שייב יוקרתי מעורב בארומה של טבק…״

פרוזה יובל פז

שני שירים

״גְּבָרִים תָּמִיד קָבְעוּ
תַּאֲרִיכֵי מִלְחָמָה וּמַסָּעוֹת,
מִישֶׁהוּ לִמֵּד אוֹתָם לַחְתֹּם,
אַחַר כָּךְ חִיֵּב אוֹתָם לָצֵאת…"

פירושקי

"אֲנִי דַּוְקָא כֵּן מִסְתַּכֵּל לָךְ בְּתוֹךְ הָעֵינַיִם. אֲבָל לָמָּה זֶה נוֹצֵץ חָשַׁבְתִּי שֶׁזּוֹ מַחְמָאָה לְהַגִּיד לָךְ שֶׁיֵּשׁ לָךְ יֹפִי שֶׁל אוֹר בֶּלְגִּי עַל תַּפּוּחֵי אֲדָמָה…״

איפיס

״מַדְבִּיק חֲתִימַת זָקָן,
עוֹטֵף בִּשְׂעִיר עִזִּים אֶת הַיָּדַיִם,
מְגַלְגֵּל לַמִּפְשָׂעָה כַּדּוּר צֶמֶר קָטָן,
וְקוֹשֵׁר הֵיטֵב אֶת הַשָּׁדַיִם.
הוּא יַשְׁכִּיב אוֹתָךְ הָעֶרֶב
תַּעַצְמִי עֵינַיִם כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה בְּךָ מַעֲשִׂים
כִּי גֶּבֶר נוֹלָדִים, אָמְרָה דֶּה בּוֹבּוֹאָר
וְאִשָּׁה נַעֲשִׂים.״

ברוכים הבאים לחוטם!

הגיליון הקיצי שלנו מוקדש לגברים, ומאגד 20 יוצרות ויוצרים. בגיליון תמצאו מבט מעמיק ורחב על המושג "גבריות", דרך שירה, ספרות, אמנות חזותית ומוסיקה. קריאה נעימה!

תוכן עניינים מערכת החוטם

הַסְּעוּדָה

״פַּעֲמוֹן הַכְּנִיסָה צִלְצֵל.
אַבָּא הִגִּיעַ.
הִתְוַכַּחְנוּ אִם יֵשׁ
לְאַפְשֵׁר לוֹ לָשֶׁבֶת
לְשֻׁלְחָן אֲרוּחַת הַחַג…״

הילד השלישי

״ אֲנִי יַלְדֵּךְ הַלֹּא-נוֹדָע.
אֲנִי הַנֶּגָטִיב
בֵּין שְׁנֵי יְלָדַיִךְ כְּחֻלֵּי הָעַיִן
הַמִּזְדַּהֲרִים עַל רֶקַע חֶשְׁכַתִּי.״

שיר טל ניצן

תשעה שירים על רעות הרוח

״הַגִּמְגּוּם הָרִאשׁוֹן בַתַּנַּ"ך,
הָיָה הַקַּדִּישׁ הָרִאשׁוֹן בַתַּנַּ"ך.
הוּא הָיָה יָפֶה וְאָמִין וְחוֹדֵר
מִכָּל מִזְמוֹר וְקִינָה
שֶׁכָּתַב דָּוִד מֵעוֹלָם.
בְּנִי, כְּשֶׁנִּפָּרֵד,
אַל תּאמַר עָלַי מִלִּים בַּאֲרָמִית.
אֱמוֹר פָּשׁוּט. אֱמוֹר בְּזֶה הַיּוֹם.
אֱמוֹר: שָׁלוֹם אָב.
אָב, שָׁלוֹם.״