גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 16 16, קיץ 2020 קַיִץ זֶה

Sphere

שלוש קומפוזיציות בהשראת "Trois Gnossiennes" – יצירות לפסנתר מאת המלחין הצרפתי אריק סאטי שהולחנו בסוף המאה ה-19. הקומפוזיציות נעות בין aura אקוסטית לבין סאונדים אלקטרוניים. כמו ב-Gnossiennes, המוסיקה נכתבה לשרת את הריקודים תוך התחשבות בצרכי הריקוד וההמשכיות בתנועה.
הטבעת המילה Gnossiennes כשם בלשון סאטי היתה דוגמא נדירה למצב בו מלחין משתמש במונח חדש כדי לייצג סוג חדש של מבנה מוסיקאלי.
גרסת הסולו לפסנתר של סאטי (ישנה גם גרסה תזמורתית) נכתבה ללא סימני משקל או זמן וללא קווי תיבה – מה שידוע כ-"absolut time". חלל זה, ללא ייצוג זמן מוגדר, משקף בקומפוזיציה טבע, יצורים אגדתיים ואנושיות.