גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

ארבעה שירים

שֶׁפַע בִּלְתִּי מֻכָּר

א.

הָאִכָּר שֶׁרָאִיתִי מִבַּעַד לַחַלּוֹן
גִּלְגֵּל עֲרֵמוֹת עֵשֶׂב כִּמְגַלְגֵּל אֶת יָמָיו הַגְּדוּשִׁים.
יָדָיו מוֹשְׁלוֹת בִּמְלֶאכֶת הַצְּבִירָה הָרְוּיָה.
לְהֶרֶף עַיִן הוֹשַׁטְתִּי לוֹ אֶת חַיֵּי.

תָּמִיד יָצָאנוּ לַדְּרָכִים בְּעִקְבוֹת הָעֵשֶׂב.
הָלַכְנוּ אַחַר זִכְרוֹן הַבְּאֵר הָאַחַת,
וּבִקַּשְׁנוּ לַגּוֹל מֵעָלֶיהָ אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה.
דָּלִינוּ מַיִם מִתְּהוֹמוֹת לְהַגְבִּיהַּ אוֹתָם אֶל הַגְּבָעוֹת.
וְחָסַרְנוּ,
וְשׁוּב יָצָאנוּ מִשָּׁרְשֵׁי הַזִּכְרוֹנוֹת.

מִי שֶׁיְּגִיעַ לְכָאן, יַחְשׁוֹב
כִּי בַּמָּקוֹם בּוֹ שָׂדֶה מוֹלִיד עֵשֶׂב כַּמַּיִם
הַמָּוֶת נִשְׁכַּח, גַּם מִידֵי אֲבָנִים אוֹרְבוֹת.
יַחְשׁוֹב כִּי גַּאֲוַת הַשֶּׁפַע
בָּזָה לְהִתְרַפְּקוּת עַל קַיִץ שֶׁעָבַר.

בְּעֵינֵי הַהוֹלֵךְ אַחַר הַמַּיִם בַּתְּהוֹמוֹת
מַמְאִיר הַשֶּׁפַע בְּנוֹכְחוּתוֹ.

ב.

יִתָּכֵן שֶׁהַתְּבוּאָה כָּאן דּוֹמָה לַזּוֹ שֶׁסָּבִי גִּדֵּל לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה.
קַוֵּי הַקָּצִיר מִתְפַּתְּלִים לָרוֹחַב הָהָר.
עֲרֵמוֹת הַקַּשׁ מֻנָּחוֹת כְּכִכָּרוֹת לֶחֶם עַל שֻׁלְחָן הַחַג.
יֵשׁ בְּהֵן אוּלַי יוֹפִי לְעוֹבֵר בַּדְּרָכִים.

מֵעוֹלָם לא חִפַּשְׂתִּי עֵדוּת מִשְּׂדוֹתָיו
שָׁעָה שֶׁהֻכָּה (אוּלַי בִּכְלִי הָעֲבוֹדָה שֶׁאָחַז בְּיָדוֹ).
הַלְוַאי שֶׁהָיָה מְכַתֵּת אִתּוֹ לְחַרְבוֹת.
מֵאָז אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת בְּעֵינַי אֶת דְּמוּתוֹ הַמִּזְדַּקֶּפֶת בַּשָּׂדֶה
פַּעַם לְנוֹכַח עָנְיוֹ
פַּעַם לְנוֹכַח אָבְדָנוֹ
פַּעַם לְנוֹכַח בּוֹאִי הַמְּאֻחָר מִדַּי.

פִּרְחֵי הָעוֹנָה

אִמִּי וַאֲנִי מְשׂוֹחֲחוֹת עַל פִּרְחֵי הָעוֹנָה:
פֶּטוּנְיוֹת, בֶּגוֹנְיוֹת, אַמְנוֹן וְתָמָר.
עוֹבְרוֹת בְּגִינָהּ שֶׁלָּהּ, עוֹבְרוֹת בְּגִינָהּ שֶׁלִּי,
כְּמוֹדְדוֹת אֶת כִּבְרַת חָיִינוּ הַמְּגֻדֶּרֶת,
אֶת אֶפְשָׁרוּת הַשִׁמְחָה הַיְּדוּעָה רַק לִשְׁתֵּינוּ.
מִתְגּוֹנְנוֹת מִפְּנֵי הַשֶּׁקֶט הָעוֹלֶה מִגְּוִיַּת הָאֲדָמָה
שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָהּ נִקְבֶּרֶת.
אִמִּי וַאֲנִי מִדְבָּרוֹת עָלִים, מַשְׁווֹת פְּנֵיהֶם,
מְנַסְּחוֹת אֶת תְּבוּנַת הַצּוּרָה בְּיַחַס לַכּוֹחַ הַצֶּבַע.
הַכְרָזַת חַיִּים חֲרִישִׁית וּמְדֻיֶּקֶת
טֶרֶם אַלִּימוּת הַקַּיִץ.

פְּרָחִים שֶׁל עוֹנָה אַחַת.
מַה שֶׁיָּבוֹא אַחַר כָּךְ
לא מוּבָס עֲדַיִן בִּידֵי אֲבָנִים
וּבִידֵי הַגֶּשֶׁם הַמְּסֻכְסָךְ בָּעֲנָפִים.

שְׁתֵּי וַרְיַאצְיוֹת עַל שֶׁקֶט

א.

אִמִּי בַּת שְׁמוֹנִים, וְרַעֲמֵי הַפְגָּזוֹת מַרְעִידִים אֶת חַלּוֹנָהּ
וְאֶת רַגְלֶיהָ הַכּוֹשְׁלוֹת, זוֹכְרוֹת רָעַב לְשֶׁקֶט
בְּיָמִים שֶׁהֲמֻלַּת הַבּוֹרְחִים נִמְהֲלָה בְּצַעֲקוֹת יְרוּיִים.
יְשׁוּבָה עַל שְׁרַפְרַף הִיא שׁוֹתֶלֶת בְּגַנָּהּ וִיַנְקוֹת קֵיצִיּוֹת,
צִפָּרְנֶיהָ בָּאֲדָמָה שֶׁאֵינָהּ מַרְפָּה מִפְּרָחִים וּמִקָּרְבָּנוֹת.
שֶׁקֶט נָח עַל פְּנֵי אִמִּי, שַלְוַה בְּאִטִּיּוּת תְּנוּעוֹתֶיהָ
גַּם הַשְּׁתִילִים דּוֹמְמִים.
הָיִיתִי יְכוֹלָה לְדַמּוֹת מְנוּחַת אִכָּרִים שֶׁל וְאָן גוֹךְ
לוּלֵא לָעַג הָרְדִיפָה בְּעוֹרְפָהּ הַזָּקֵן.

ב.

בְּשָׁעָה שֶׁעָלִיתִי לָהָר, אִכָּר שְׁוֵיצָרִי הָיָה רָכוּן אֶל עֲרוּגוֹתָיו.
חָלַפְתִּי עַל פָּנָיו, בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם.
אוּלַי כָּךְ אֲנִי מַתְחִילָה לְהָבִין אֶת הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה בַּמַּיִם, בָּעֵשֶׂב.
מַעֲמִידָה פְּנֵי מִי שֶׁבָּאָה מִמָּקוֹם שֶׁל שֶׁקֶט,
מְתַרְגֶּלֶת מַבָּט מַאֲמִין בְּמַרְאֶה עֵינַיִם.
פָּנִיתִי אֶל הַיַּעַר, מַעֲמִידָה פָּנִים שֶׁהַסְּנָאִי הַמְּטַפֵּס הוּא מַרְאֶה יַלְדוּת, כְּאִלּוּ אִסּוּף פִּטְרִיּוֹת הוּא דַּרְכִּי.
הָרְכִינָה הַשְּׁקֵטָה הַזּוֹ אֶל הָעֲרוּגוֹת
כָּל כָּךְ זָרָה
עֲדַיִן אֲנִי עוֹבֶרֶת אוֹרַח יְהוּדִיָּה בֵּינֵיהֶן.
עֵינַי מִתְרוֹצְצוֹת, מֻרְגָּלוֹת לַמַּלְכּוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהִשָּׁמֵר מִפְּנֵיהֶן.

מַיִם וְאֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ שִׁבּוֹלִים

עָבַרְתִּי וְהִצַתִּי דְּלָתוֹת אֶל הַשָּׂדֶה.
בַּלֵּילוֹת הָיְתָה הַחִטָּה לְבָנָה כְּבָמָה מוּאֶרֶת.
לְמָחֳרָת יַבְעִיר הָאִישׁ אֶת שְׂדוֹתָיו בְּמוֹ יָדָיו,
"לְהָזִין אֶת הָאֲדָמָה" יאמַר.
אֲבָל אֲנִי בּוֹרַחַת בְּחֲלוֹמוֹתַי אֶל תּוֹךְ הַשִּׁבּוֹלִים
לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הַגֶּרְמָנִים שֶׁל סַבְתּוֹתַי.
הָאֵשׁ עַתָּה הִיא מַעֲשֶׂה יְדֵי אָדָם,
מִסְּגִירָה אֶת מְקוֹמוֹ.
אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲרִים, אֲפִלּוּ עַל אֵלִים.
אַצִּית דְּלָתוֹת אֲחֵרוֹת
לְהָבִיא אֶת הַיָּם
עַד פִּתְחִי.