גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

בעקבות גארי סניידר

גארי סניידר (Snyder) (1930) הוא משורר אמריקאי. זוכה פרס פוליצר, פרופסור, מלמד ומתרגל זן, אקטיביסט סביבתי ובטלן דהרמה. סניידר, מהדמויות המרכזיות ברנסנס של סן-פרנסיסקו ובכתיבה של דור הביט, נדד שנים רבות בין יפן לקליפורניה.

"בעיקר נדהמתי… מכך שהבחור הקטן האדיר הזה שלמד בלהיטות שירה מזרחית ואנתרופולוגיה ואורניתולוגיה וכל דבר אחר שבספרים ושהיה הרפתקן קטן וקשוח של שבילים ושל הרים יכול גם פתאום לשלוף החוצה את חרוזי התפילה היפים והעלובים שלו, העשויים עץ, ולהתפלל שם בהדרת כבוד, כמו קדוש מדברי של פעם…"
(ג'ק קרואק)

לֵיל אָבִיב בְּשוּקוּקוֹ-גִ'י / גארי סניידר / תרגום גליה תנאי

בְּמַאי הַזֶּה לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים
פָּסַעְנוּ תַּחַת פְּרִיחוֹת הַדֻּבְדְּבָן
בַּלַּיְלָה בַּמַּטָּע בְּאוֹרֶגוֹן.
כָּל מַה שֶׁרָצִיתִי אָז
נִשְׁכָּח כָּעֵת, מִלְּבַדֵּךְ.
כָּאן בַּלַּיְלָה
בְּגַנָּה שֶׁל הַבִּירָה הָעַתִּיקָה
אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הָרוּחַ הַנִּרְעֶדֶת שֶׁל יוּגאוּ
אֲנִי זוֹכֵר אֶת גּוּפֵךְ הַקָּרִיר
עֵירוֹם תַּחַת שִׂמְלַת קַיִץ מִכֻּתְנָה.
לַיִל קַיִץ בַּשָּׁרוֹן / גליה תנאי
מִחוּץ לְאוּלָם הָאֵרוּעִים הַמּוּאָר מָצָאנוּ עֵשֶׂב רַךְ
בָּאֲפִילָה נִסְתֶּרֶת, שְׁאֵרִיּוֹת נִכְחָדוֹת שֶׁל פַּרְדֵּסִים.
מִכָּל מַה שֶׁרָצִיתִי אָז לִהְיוֹת
הִרְפֵּיתִי, בְּחַסְדֵּךְ.
הָרֵיחַ הַמָּתוֹק שֶׁלִּפְנֵי הַתַּפּוּזִים,
רָחוֹק מִכָּאן קָבוּר סָבִי וּשְׁמוֹ מְצַלְצֵל אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת
בַּבּוֹקֶר שַׁבָּת. אֲנִי זוֹכֶרֶת
אֶת חוֹם הַיּוֹם יוֹקֵד עַל גּוּפֵינוּ הָעֵירֻמִּים
אֶת הָאִישׁ הַזָּר שֶׁעָבַר בַּמֶּרְחָק,
כְּשֶׁכְּבָר לָא הִתְנַשַּׁמְנוּ.

אֵיךְ הַשִּׁירָה בָּאָה אֵלַי / גארי סניידר / תרגום גליה תנאי

הִיא בָּאָה כּוֹשֶׁלֶת בֵּין גּוּשֵׁי
הַסֶּלַע בַּלַּיְלָה הַשְּׁחוֹר, נוֹתֶרֶת
מְפֻחֶדֶת מִחוּץ לַתְּחוּם
שֶׁסָּבִיב הַמְּדוּרָה שֶׁלִּי
אֲנִי יוֹצֵא לִפְגּוֹשׁ בָּהּ
עַל סַף הָאוֹר
אֵיךְ הַשִּׁירָה בָּאָה אֵלַי / גליה תנאי
הִיא בָּאָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת דֶּרֶךְ
יָמִים סְגוּרִים, עוֹלָה עַל
הָאוֹטוֹבּוּס בַּבּוֹקֶר גָּשׁוּם
אוֹחֶזֶת אוֹתִי בִּלְפִיתָה וְלָא מוּכָנָה
לְהַרְפּוֹת
רַק כְּשֶׁהִיא אֵינֶנָּה בָּאָה
אֲנִי יוֹצֵאת לְהִתְחַנֵּן אֵלֶיהָ שֶׁתְּקַבֵּל אוֹתִי
בִּקְצֵה הַשַּׁחַר.