עכשיו עלי

"אַתְּ תִּצְטָרְכִי לָצֵאת

בְּמוֹ בִּכְיֵךְ, בְּמוֹ יָדַיִךְ,

כִּי הַמַּפְתֵּחַ הוּא בְּכִיסִי הָרֵיק." (ט.כרמי)

עַכְשָׁו עָלַי לָצֵאת בְּמוֹ בִּכְיִי, בְּמוֹ יָדַי, עַכְשָׁו

עָלַי לָלֶכֶת אַחֲרֵי הָאֲפֵלָה, אַחֲרֵי הַחֹשֶׁךְ, בְּתוֹכוֹ, לָדַעַת:

שׁוּב כִּזֵב. הָאֲפֵלָה אֵינֶנָּהּ רֹעַ. הִיא הַפַּחַד

מִפָּנָיו, מִפְּנֵי הַשַּׁחַר, מִפְּנֵי קְרִיאַת הַגֶּבֶר.

אֵי שָׁם, בְּעוֹלָם בּוֹ לֹא נָע דָּבָר זוּלַת עֵין הַשַּׁחֲרוּר

גְּבָרִים אֵינָם פּוֹגְעִים בְּנָשִׁים, הוֹרִים אֵינָם פּוֹגְעִים בְּיַלְדֵיהֶם וּמְשׁוֹרְרִים

לְעוֹלָם אֵינָם פּוֹגְעִים בְּאִישׁ.

כָּאן, בֵּין זִכָּרוֹן מַדִּיחַ לְשִׁכְחָה מְתַעֲתַעַת אֲנִי מִתְנַצֶּלֶת אֶת כָּל עֲדַיי     

וּצְעָדַי קְטַנִּים וְרוֹעֲדִים וּמוֹעֲדִים וְהַמַּפְתֵּחַ

הוּא בְּכִיסוֹ הָרֵיק.

הוֹ, מָה גָּדוֹל הַפַּחַד.

לכרמי בצעירותו

וְאִם תִּרְצֶה לִכְתֹּב שִׁירָה

הֱיֵה עִתִּים חָלִים עִתִּים שׁוֹטֶה*

אַךְ קְבַע לְךָ עִתִּים מְדֻיָּקוֹת לְהִשְׁתַּטּוּת: רַק

בִּשְׁעַת כְּתִיבַת שִׁירָה

וְרַק בְּתוֹךְ

הַשִּׁירָה עַצְמָהּ. רַק בָּהּ

תֵּצֵא בַּלַּיְלָה יְחִידִי. רַק בָּהּ

תָּלוּן בְּבֵית קִבְרוֹת

וְתִקְרַע אֶת כְּסוּתְךָ

וּתְאַבֵּד כָּל מַה שֶׁיִּתְּנוּ לְךָ. וְדַוְקָא בְּלַמְדָנוּת מֻשְׁלֶמֶת וּבִזְהִירוּת

אֵין קֵץ.

שָׁם, בְּמָקוֹם בּוֹ דַּוְקָא הַפְּטּוּרִים נִזְהָרִים

מִלַּחְבֹּל בָּאֲחֵרִים

כְּאִלּוּ נִתְחַיְיבוּ בְּנַפְשָׁם

אֲחַכֶּה לַמִּפְגָּשׁ אִתְּךָ. עִם שִׁירֶיךָ. תַּכִּיר אוֹתִי

לְפִי הַמַּבָּט שֶׁל זוֹ

שֶׁנִּטְרֶפֶת לְעִתִּים

בֶּאֱמֶת. עַכְשָׁו נוּחַ. שָׂא

נָשִׁים. הִתְגָּרֵשׁ מָהֵן.

גָּדֵל אֶת יְלָדַיִךְ. חטא כְּפִי

שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹטְאִים.

הַרְשֵׁה לְהַלְחִין

אֶת שִׁירָתְךָ רַק לְאַחַר מוֹתְךָ

ְאַל תִּדְאַג. גַּם כשיסור

מַר הַמָּוֶת לִמְעוֹנֵךְ

וְהַתַּן הַמְּיֻסָּר

יָבוֹא לְשַׂחֵק מִשְׂחָקִים אַחֲרוֹנִים

תּוֹתִיר אַחֲרֶיךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַשְּׁנִינָה.

אֲנִי אַבִּיט

בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ בַּעַל כָּרְחָךְ בְּאֹמֶץ לִבְּךָ

ולֹא אֹמַר דָּבָר בִּגְנוּת הַשִּׁכְחָה

אֲצַטֵּט: הָיָה  יוֹתֵר קַר

מִקֹּדֶם,  אַךְ אֵדַע: לֹא לִי מֻתָּר

לָדַעַת עַד כַּמַּה – תּוֹךְ שׁתְּשׁוֹרֵר

תִּדֹּר לֹא עוֹד לִכְתֹּב שִׁירִים.

מוּל זֵכֶר יִסּוּרֵי

גּוּפְךָ תָּמִיד אֵבוֹשׁ בַּיִּסּוּרֵי נַפְשִׁי

מוּל זֵכֶר אָבדַנְךָ תָּמִיד אֵבוֹשׁ בִּתְשׁוּקָתִי

לָלֶכֶת אֶל הָאבדוֹן

לֹא עֵת לָמוּת תִּהְיֶה זוֹ, אֲבָל הַמָּוֶת

יָבוֹא עָלֶיךָ

לֹא בְּמַפְתִּיעַ, בְּטֶרֶם עֵת, מֵבִיא אִתּוֹ אוֹתוֹת

שֶׁאֲחֵרִים יֵדְעוּ לְפַעְנֵחַ

אַךְ רַק אַתָּה תֵּדַע לַחְווֹת.

רַק בִּזְכוּת הַשִּׁכְחָה

אוּכַל לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתַיךָ

וְלִפְגֹּשׁ בָּךְ בִּזְכוּת הַזִּכָּרוֹן.

שני השירים לקוחים מהספר "המפתח בכיסו הריק" שעתיד לראות אור בהוצאת כרמל בעריכת ליאת קפלן.