לנ. 

הַשָּׁמַיִם שׁוּב אוֹתָם שָׁמַיִם

מִבְּחִינָה זוֹ חָזַרְתְּ

וְחָזַרְתִּי

נָכוֹן שֶׁיָּם לִטֵּף אֵי שָׁם אֶת יְכָלְתִּי הָאַחֶרֶת לִנְשֹׁם 

אֲבָל כָּאן

אִתָּךְ

אֲנִי שׁוּב

מְדַיֶּקֶת אֲנָחוֹת 

כַּמָּה חָשׁוּב לִי לְדַיֵּק אִתָּךְ אֲנָחוֹת

אִם כְּבָר לִהְיוֹת מוּל הַחַלּוֹן הַזֶּה

שֶׁמְּסַפֵּר לִי סְתָו

שֶׁמַּתְרִיעַ 

סְתָו

סְתָו

סְתָו

אִם כְּבָר לְהַפְצִיר בַּצִּפּוֹרִים

לְהִלָּחֵם בַּחֹשֶׁךְ

הַמַּקְדִּים לָרֶדֶת –

יֶשְׁנוֹ דְּבַר מָה שֶׁכֻּלּוֹ נִחוּמִים 

בְּכָךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה 

הַחֹרֶף הָרִאשׁוֹן 

שֶׁהִיסְטוֹרְיָה גְּדוֹלָה שֶׁל לְבַד 

נִסְדֶּקֶת לְמוּלֵךְ

כָּכָה

גַּם כְּשֶׁצְּחוֹק

גַּם כְּשֶׁשִּׂמְלַת טוּרְקִיז 

הוֹפֶכֶת לִשְׁאֵלָה

אוֹ כְּשֶׁצָּרִיךְ לִמְדֹּד שֶׁלֶג

גּוֹרְלוֹתַיִךְ עֲמוּמִים לִי אֲבָל זוֹרְחִים בְּוַדָּאוּת גְּדוֹלָה בִּמְקוֹמוֹת קְרוֹבִים

גַּם הֵם שׁוֹלְחִים לָנוּ אוֹר 

הַחֹרֶף הַזֶּה יָבוֹא עַל שְׁתֵּינוּ

כָּךְ:

יִהְיֶה לָךְ סְוֶדֶר עָדִין

שׁוּב אַגִּיד לָךְ שֶׁהַבֶּכִי

לֹא נִבְרָא עֲדַיִן

אַתְּ תַּגִּידִי לִי 

אַתְּ יָפָה אוֹ 

אַתְּ יְכוֹלָה אוֹ

אַתְּ חֶמְלָה