עיר אחרת. לכמה ימים, כמה שנים, חיים שלמים. עיר אחרת. בתי מלון, דירת סוכנות, מבני סעד. לעמוד מול דלת זרה עם לוחית זהב מודפסת ולחכות שתפתח.
עיר אחרת. מזוודה אחת או שתיים. לקוות שארזת את החשוב ביותר. לגלות שטעית. או להניח בארגזים ספרים, בגדים, כלי מטבח, רהיטים, חיים… ולפתוח אותם יומיים אחרי בחדרים לבנים, ריקים.
עיר אחרת: שמיים אחרים, אנשים אחרים, שפות זרות. והכל נראה אפשרי; הכל נראה בלתי אפשרי.
עיר אחרת ללמוד בה את גבולות הגוף, גבולות הנפש, גבולות הזיכרון; את כובד המילה געגוע.
בגיליון החדש שלנו משתתפים עשרים יוצרות ויוצרים, המציעים נקודות מבט שונות דרך שירה, ספרות ואמנות חזותית בנושא.