לֹא הָיִיתִי חַיֶּבֶת לָלֶכֶת,
יָכֹלְתִּי לְצַיֵּת לַחָכְמָה הָעַתִּיקָה שֶׁאָמְרָה שֶׁאֶחֱזֹר
לֹא הָיִיתִי מֻכְרָחָה לַעֲזֹב שׁוּב, יָכֹלְתִּי לְחַכּוֹת
עַד יִזְדֵעֶר זָעַם וְיאוּתְחַל הַנִּמּוּק
יֵשׁ לִי בְּרֵרָה אֲפִלּוּ עַתָּה
וְאֶפְשָׁר שֶׁאֶעֱזֹב עַד אָשׁוּב אֶל הַכְּלוּב עַד לֹא אֶחְקֹּר
אֶת כַּוָּנָתִי לָלֶכֶת כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר עוֹד
לְחַמֵּם אֶת הַלֵּב כְּמוֹ כִּסֵּא עוֹר.
לֹא אֶזְכֹּר
אֶת קֹצֶר הַנְּשִׁימָה מֵהַמַּחְשָׁבָה
שֶׁבְּלֵב לִבִּי תִּתְעַרְפֵּל הַמַּרְאָה וְלֹא תֵּדַע לְהָשִׁיב
הֵיכָן הֵנַחְתִּי אֶת הַלָּשׁוֹן הַפְּשׁוּטָה
אֶת כַּוָּנָתִי אִם הָיְתָה