ציור על חלון // 80×140 ס"מ
ציור על חלון // 80×140 ס"מ
ציור על זכוכית // 90×90 ס"מ
ציור על זכוכית // 70×100 ס"מ
טכניקה: ציור בזפת וטיפקס יחד עם צבעי שמן על גבי זכוכית או חלון
הפרויקט עוסק בהגבלה בין מצבי נפש האדם לבין מצבי הנוף שבו הוא חי, וכנושאו בחרתי את בריכות הדגים שבאזור מגורי, בקיבוץ מעיין-צבי.
בריכות דגים אינן "נוף טבעי", אך אחרי שנים רבות הפכו למקום עצירה נבחר של להקות ציפורים נודדות. בתקופות הנדידה להקות רבות מציפות את האזור, ונחות על שפת הבריכות השופעות מזון ושתייה. במקום זה מתרחש שילוב של טבע ומעשה ידי אדם: ציפורים מותשות מטיסה עומדות שעות ארוכות, ולא ניתן לצפות בהן אלא ממרחק רב בלבד.
לא תמיד בעלי המקום מעוניינים בלהקות אלו. לעיתים הם יורים באוויר על-מנת לגרשן מבריכות הדגים. אז עולות הלהקות מעלה, מסתובבות סחור-סחור בקרבת מקום, או ממשיכות את מעופן אל עבר הים.
מתרחשת אינטראקציה בין "טבע מלכותי" לטבע אמיתי, על כל מורכבותה.
עבודה על-גבי זכוכית משאירה לי אפשרות תמיד לחזור לנקודת "0", למחוק חלקים של הציור, לגלות את השכבות שמתחת. הזכוכית לא "זוכרת" כלום, היא חוזרת להיות שקופה ונקייה. השימוש בזפת וטיפקס הוא טכניקה שפיתחתי כבר לפני כמה שנים. טיפקס, חומר המשמש למחיקה בדרך-כלל, הוא הצבע איתו אני מציירת וכותבת על-גבי הזכוכית. זפת, המשמשת לאיטום גגות, כלומר לבניה, היא השחור שלי. בטווח שביניהם מתרחש הציור, והחומרים בהם אני משתמשת מדגישים את האופי הארעי של מעשה אומנות בחיי היום-יום.
בריכות דגים אינן "נוף טבעי", אך אחרי שנים רבות הפכו למקום עצירה נבחר של להקות ציפורים נודדות. בתקופות הנדידה להקות רבות מציפות את האזור, ונחות על שפת הבריכות השופעות מזון ושתייה. במקום זה מתרחש שילוב של טבע ומעשה ידי אדם: ציפורים מותשות מטיסה עומדות שעות ארוכות, ולא ניתן לצפות בהן אלא ממרחק רב בלבד.
לא תמיד בעלי המקום מעוניינים בלהקות אלו. לעיתים הם יורים באוויר על-מנת לגרשן מבריכות הדגים. אז עולות הלהקות מעלה, מסתובבות סחור-סחור בקרבת מקום, או ממשיכות את מעופן אל עבר הים.
מתרחשת אינטראקציה בין "טבע מלכותי" לטבע אמיתי, על כל מורכבותה.
עבודה על-גבי זכוכית משאירה לי אפשרות תמיד לחזור לנקודת "0", למחוק חלקים של הציור, לגלות את השכבות שמתחת. הזכוכית לא "זוכרת" כלום, היא חוזרת להיות שקופה ונקייה. השימוש בזפת וטיפקס הוא טכניקה שפיתחתי כבר לפני כמה שנים. טיפקס, חומר המשמש למחיקה בדרך-כלל, הוא הצבע איתו אני מציירת וכותבת על-גבי הזכוכית. זפת, המשמשת לאיטום גגות, כלומר לבניה, היא השחור שלי. בטווח שביניהם מתרחש הציור, והחומרים בהם אני משתמשת מדגישים את האופי הארעי של מעשה אומנות בחיי היום-יום.
