ספר האדם-לידה זאת חתונה קתולית בין גוף לנפש, בגלל זה תינוקות בוכים. מהזיווג הזה נולדים: בני שבת שקמח בלי תורה עושה להם גזים, בני חול שתורה ללא קמח נתקעת אצלם בגרון ובני זונות שאוכלים את כולם בלי מלח ורק הרצון להרוויח מאגד את החברה, אבל לא תמיד זה היה ככה.

ללא מטרה הסתובב האדם בראשית ההיסטוריה – ראה משהו, מיד הכניסו לפה, כך נעלמו הדינוזאורים, אחר-כך הממוטות ורק אחרי שהסתבר כי הסכנה מרחפת מעל ראשי כל היתר, בא הכסף להוציא לאדם את החשק לשחק.כמו לשֶׁמֶשׁ גם לכסף כושר לֽשַטֵח. קרן אור פוגעת בגוף והופכת אותו לצל;

במפגש בין הביקוש למוצר נוצר המחיר.

מוקף פמליה מרשרשת ומצלצלת ללא הרף נע ונד הכסף בעולמנו. לצידו לכלוך ושטיח, כיעור ויועצי היופי, באמתחתו מני תחבולות לשון וסימן השוויון על המצח; בעזרת אלו עושה הכסף לאדם בית-ספר.

שיעור ראשון: שני כבשים – פרה

שתי פרות – אישה

תענוג!לא כולם מכינים את שיעורי הבית ועל זה הם חוטפים בלי רחמים …

לא היה לה שם; מפת עולמה – חושך, על פני החושך טלאי, על הטלאי מִשֽקָה הקט (בקנה מידה אחד לאחד); מזונה – תנובת המשק; כסות גופה – מעשיי ידיה.

היא לא מכירה איש מאזורי החושך, אבל משהו שם ידע על קיומה. הוא ששלח לה מכתב עם פירוט חובותיה הישנים, מקדמות המס, קנסות הפיגורים ואיום מפורש, מה ייעשה לה אם החשבון לא יוסדר מיד.

היא שמרה את המכתב בקופסא של החפצים הנדירים, שאין להם שימוש.

יום אחד התממש פקיד ההוצאה לפועל על סף ביתה; בלי שמחה, בלי שנאה ובלי חשק בא, רק בגלל ששלחו אותו. לו הייתי שערה, הייתי צומח הפוך – אל תוך המוח שלךְ. תשמחי! השערות שלךְ אוהבות אותךְ, – רמז הפקיד, שעוד לא הכול אבוד וניתן להגיע לפשרה. אבל היא לא הבינה.

רכושה עוקל ותמורתו ניתן לה השם קֶנְגּוּרוּ – יצור נקלה, שמתאים לו

להשתתף בפָרוֹדֽיוֹת אגרוף נלעגות בשווקים המוניים, אבל לא מדברים איתו

בבנקים ואת הפרוטות שלו הוא שומר בכיס גופו ללא ריבית.

שיעור שלישי:

צֵא מֵהַדִּיכִּי

דִּיכִּי לא שִׁיקִי

שִׁיקִי זֶה Shopping

בַּקַּנְיוֹנִיםלֵךְ עַל הַ –Shopping

Shopping זה דוֹפִינְג

דוֹפִינְג בְּסְטָיִיל

לַמְּבִינִיםאֵין לְךָ כֶּסֶף?

Money no problem

לָךְ בְּעִקְבוֹת

כַּרְטִיסֵי הָאַשְׁרַאיאֵין לְךָ קְרֶדִיט?! –

אָז אַתָּה פְּסִיכִי

פְּסִיכִי בְּדִּיכִּי

תַּמּוּת הַלְוַאי!

שיעור רביעי: יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי שָׂפוֹת בָּעוֹלָם

בִּגְלַל זֶה פּוֹרְצוֹת מִלְחָמוֹת כָּל הַזְּמַן

יִפְסְקוּ הַמַּכּוֹת, אִם כֻּלָּם יִסְתְּמוּ

וְיַתְחִילוּ לִלְמוֹד אֶת שְׂפַת הַכֶּסֶףפּה דּוֹרְשִׁים שָׁלוֹם, שֵׁם סָלָאם

אַךְ מַכִּים זֶה אֶת זֶה עַד זוֹב-דָּם

יִפָּתֵר הַסִּכְסוּךְ, כְּשֶׁכֻּלָּם יִפָּגְעוּ

אִם הֵם לא יַעַבְרוּ לִשְׂפַת הַכֶּסֶף

יֵשׁ לְכָל בְּעָיָה פִּתָּרוֹן

שְׁאֵלָה שֶׁל בְּחִירַת הַמִּלּוֹן

יֵעָלְמוּ הַצָּרוֹת, כְּשֶׁכֻּלָּם יִתְפַּגְּרוּ

אִם הֵם לא יְדַבְּרוּ בִּשְׂפַת הַכֶּסֶף.

שיעור חמישי: לָאוֹבְּיֶקְט תִּפְנֶה תָּמִיד פוֹלִיטִקָלי קוֹרֵקְט –

זוֹל אַךְ הָאֶפֶקְט פֶּרְפֶקְט

תִּתְחַנֵּן אֵלָיו, גּלְגֵּל עֵינַיִם, תִּשָּׁבַע

תְּדַבֵּר פוֹלִיטִקָלי קוֹרֵקְט עִם נְשָׁמָהאַךְ אִם תְּגַלֶּה כִּי לָאוֹבְּיֶקְט

יֵשׁ בָּראשׁ שְׂרִידִים שֶׁל אִינְטֶלֶקְט

דְּרוֹשׁ שֶׁיִּתְנַהֵג פוֹלִיטִקָלי קוֹרֵקְט

וְתִרְאֶה אֵיךְ הָאוֹבְּיֶקְט נִהְיָה דֶּפֶקְט

בָּעוֹלָם שֶׁל הַפוֹלִיטִקָלי קוֹרֵקְט

לא קַיָּם אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ שֶׁל רֶסְפֶּקְט

רַק פְּרוֹיֶקְטִים לָאוֹבְּיֶקְטִים

שֶׁעוֹשִׂים מֵהֶם דֶּפֶקְטִים

הָעִקָּר שֶׁהֵם פוֹלִיטִקָלי קוֹרֵקְט