כְּשֶׁהַפּוֹשֵׁעַ הַנִּמְלָט הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לָבוֹא לְבִקּוּר
אִמָּא הִתְרַגְּשָׁה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁשָּׁכְחָה
שֶׁאוּלַי כְּדַאי לִשְׁאֹל גַּם אֶת אַבָּא.
קְרוֹב מִשְׁפָּחָה הִתְגַּלָּה – לֹא אַחְיַן מִדַּרְגָּהּ שְׁלִישִׁית אֶלָּא דּוֹד.
וְהוּא רוֹצֶה לָבוֹא – אֵלֵינוּ – אֶל שְׁכוּנַת הַקּוֹטֶגִ'ים בְּקִירְאוֹן.
וְהוּא לֹא בָּא מִגִּבְעָתַיִם אֶלָּא מֵאַרְגֶּנְטִינָה.
"הָיִית צְרִיכָה לִשְׁאֹל אוֹתִי קֹדֶם", אָמַר לָהּ אַחַר כָּךְ אַבָּא.
"הִזְמַנְתִּי אוֹתוֹ לָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ", סִפְּרָה לָאַבָּא הַמֻּדְאָג.
"אֲבָל אַתְּ לֹא יוֹדַעַת עָלָיו כְּלוּם", אָמַר לָהּ –
"כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר הוֹפִיעַ
כָּתַב לָךְ מֵיל, וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹר דּוֹד".
"נָכוֹן", אָמְרָה לוֹ אִמָּא וְהִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁה.
"יָדַעְתְּ בִּכְלָל עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל דּוֹד כָּזֶה?" שָׁאַל.
"לֹא. לֹא יָדַעְתִּי", אָמְרָה.
"לֹא יָדַעְתְּ", אַבָּא חָזַר עַל דְּבָרֶיהָ.
"לֹא יָדַעְתִּי. אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדַעַת וְהוּא בָּא".
אַבָּא הִתְקַשָּׁה לְהִזָּכֵר בַּשֵּׁם.
"פַּאבְלוֹ", אִמָּא עָזְרָה לוֹ, "פַּאבְלוֹ פֶדֶרִיקוֹ דֶּה לָאָס הָאֶרֶס".
הִיא עֲדַיִן לֹא יָדְעָה וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא יָדַעְנוּ
שֶׁמְּדֻבָּר בְּפּוֹשֵׁעַ נִמְלַט
וְשֶׁכָּל אַרְגֶּנְטִינָה עַל הָרַגְלַיִם
וְשֶׁמְּחַפְּשִׂים אַחֲרָיו בְּנֵּרוֹת.
הַהֲכָנוֹת הַקַּדַּחְתָּנִיּוֹת הֵחֵלּוּ. בּוֹאָהּ שֶׁל עוֹזֶרֶת הַבַּיִת הֻקְדַּם בְּשָׁבוּעַ. אִמָּא הוֹרְתָה לָהּ לְהָסִיר הַפַּעַם אָבָק גַּם מֵהָאֲהִילִים. אֶת גַּמָּדֵי הַגִּנָּה קִרְצְפָה בְּמֶּחֱוָה יוֹצֵאת דֹּפֶן בְּעַצְמָהּ. אִמָּא נִמְלְאָה בְּכוֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים. חִדְּשָׁה כִּבְאֹרַח נֵס אֶת עֲלוּמֶיהָ וְלֹא הִרְגִּישָׁה יוֹתֵר לְבַד בָּעוֹלָם, גַּם בִּגְלַל שֶׁהַמַּעֲמָד שֶׁלָּהּ בְּקֶרֶב הַשְּׁכֵנוֹת הִשְׁתַּפֵּר פְּלָאִים כִּי מֵעַתָּה הִיא אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מִשְׁפָּחָה וְלֹא רַק מִשְׁפָּחָה מְצֻמְצֶמֶת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד. הִיא אִשָּׁה עִם דּוֹד מֵאַרְגֶּנְטִינָה. שֶׁבָּא בְּקָרוֹב לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָהּ בַּבַּיִת. בַּבַּיִת. מֵעַתָּה הִקְפִּידָה לִנְעֹל אֶת הַשַּׁעַר הַקָּטָן בִּקְצֵה שְׁבִיל הַכְּנִיסָה, כִּי אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה הִיא לֹא צְרִיכָה לְהִתְחַנֵּן שֶׁיָּבוֹאוּ וַאֲפִלּוּ לֹא לִרְמֹז בְּעֶזְרַת שַׁעַר פָּתוּחַ אוֹ פָּתוּחַ לְמֶחֱצָה. אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה רוֹצִים לָבוֹא. וַאֲפִלּוּ מֵרָחוֹק. וַאֲפִלּוּ מֵאַרְגֶּנְטִינָה.
אֲבָל הַדּוֹד לֹא הִגִּיעַ.
אֶת הַמִּזְוָדָה הַשְּׁחֹרָה הַגְּדוֹלָה מָצְאָה אִמָּא מֻנַּחַת כְּכֶלֶב,
רָבְצָה עַל הַשְּׁטִיחוֹן מִחוּץ לְדֶלֶת הַכְּנִיסָה.
פָּתְחָה אוֹתָהּ בִּיחִידוּת וְאַף בְּהֵחָבֵא –
סָגְרָה אֶת הָרַפְרָפוֹת הַפּוֹנוֹת לַשְּׁבִיל לְצֹרֶךְ זֶה –
וּבִפְנִים –
בִּפְנִים הִתְגַּלָּה קִרְקָס שָׁלֵם, עַל לֵיצָנָיו וְלוּלְיָנָיו,
כּוֹלֵל הָאֹהֶל הַמְּמֻזְעָר, כּוֹלֵל הַכֹּל, וּפֶתֶק –
פֶּתֶק מֵהַדּוֹד פַּאבְלוֹ – לְאִמָּא, בְּאַהֲבָה.
בְּמַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת הַמֶּרְכָּזִית דֻּוַּח עַל חֹר עֲנָק
שֶׁנִּפְעַר בְּמֶרְכַּז בּוּאֶנוֹס אַיְרֶס שֶׁבְּאַרְגֶּנְטִינָה
קִרְקָס שָׁלֵם שֶׁחָנָה בַּמָּקוֹם – עַל לֵיצָנָיו וְלוּלְיָנָיו – נֶעֱלַם.