אביטל גלוברמן מקריאה את שירה 'בקיץ זה' על מצע 'ירושלים של זהב' מבוצע ומופק על ידי אמיר סיני ויסגלס,קיץ 2020
בְּקַיִץ זֶה
חִשַּׁבְנוּ קִצֵּנוּ אָחוֹר,
בִּזְרָדִים, בַּאֲחוֹרַיִם
אֲרֻבּוֹת עֵינַיִם עֲשֵׁנוֹת,
קַלֵינוּ קָפֶה בַּמַּאֲכֶלֶת,
אַפֵּינוּ חָלָה וְדִמּנוּ כִּי חֲלוֹם.
לֹא חֲלוֹם.
בְּקַיִץ זֶה,
כִּתַּרְנוּ בְּרֹאשֵׁנוּ שׁוּב וָשׁוּב,
דָּמֵנוּ בִּנְעָלֵינוּ צוֹעֲדוֹת,
הֲנַעֲלֶנָּה לִירוּשָׁלַיִם?
בַּאֲחוֹרַיִם רְחָבוֹת,
לְאָרְכָּה וְרָחְבָּהּ,
שֶׁל הַשְּׁפֵלָה,
מְטַיֶּלֶת שִׁפְלַת רוּחַ וְקוֹמָה,
יָרַדְנוּ מְגַדְּלוֹת,
שָׁתִינוּ בְּאֵרוֹת הַמַּיִם,
גָּמַעְנוּ מֶרְחַקִּים,
וְהַמֶּרְחַקִּים מֵעֵבֶר לַיָּם,
וְהַיָּם שִׁירָה.
מָצָאנוּ לָנוּ דֶּרֶךְ.
מָצָאנוּ רֶגַע אֵל עַצְמֵנוּ.
וּבָאנוּ וְטָבַעְנוּ בָּנוּ,
וְהָאַהֲבָה כְּמַיִם,
אַךְ כַּמָּה יָמִים נַעֲבוֹרְנָה?
כַּמָּה נַעֲלֶנָּה?
וְהַכֶּתֶר אֵין, וְהַבַּיִת אֵין
וְלֶחֶם וְנֶחָמָה אֵין.
הַקַּיִץ בְּדִינוֹ וְחָלַמְנוּ,
וּבָרַחְנוּ אֶל נַפְשֵׁנוּ.
וְהָיָה בָּנוּ אוֹר,
וּלְחִישׁוֹת זָרוֹת,
וְאָמְרוּ לָנוּ לִהְיוֹת,
וּבָאנוּ אַרְצָה אֶל קִצֵּנוּ,
פָּתַחְנוּ שֶׁעָרִינוּ רֵיקָם,
פָּתַחְנוּ שֶׁעָרִינוּ אַפַּיִם וְאַרְצָה.
בְּקַיִץ זֶה חִשַּׁבְנוּ קִצֵּנוּ אָחוֹר,
יָשַׁבְנוּ בְּזְרָדִים בָּאֲחוֹרַיִם,
וּבְעֵינֵי הַצְּבִי רִצְּדָה הַקֶּלַע,
וְאָנוּ קַלֵינוּ קָפֶה וְאָפִינוּ חָלָה,
וְדָלַקְנוּ נֵר לְעִלּוּי כָּל נִשְׁמוֹת,
שָׁכַבְנוּ עַל סַפָּה וַחֲלוֹמוֹת,
עָבְרוּ בָּאִישׁוֹנִים.
עָלִינוּ מַעֲלָה עַל הַכְּתָלִים,
סִדַּרְנוּ כְּתָבִים,
אֲחֵרִים הִסְפַּקְנוּ לְיַחַר, עָלִים
וְחִפַּשְׂנוּ עֲשׂוֹת,
וְרָאִינוּ הֵיכָן וְאָהַבְתָּ-
וְרָאִינוּ הֵיכָן רֵעֶךָ-
וְרָאִינוּ הֵיכָן כָּמוֹךָ-
בְּקַיִץ זֶה כִּתַּרְנוּ בְּרֹאשֵׁנוּ,
דָּמֵנוּ בְּנַעֲלֵנוּ הַלְּבָנוֹת, צוֹעֲדוֹת
צוֹעֲדוֹת בַּאֲחוֹרַיִם רְחָבוֹת,
בְּמַעֲלֵה הַשְּׁפֵלָה פָּסַעְנוּ,
עָלֵינוּ מְגַדְּלוֹת וְיָרַדְנוּ בְּאֵרוֹת,
וּבָרַחְנוּ אֶל נַפְשֵׁנוּ פְּנִימָה.
עָלִים הֵחֵלּוּ לְהָנֵץ בְּבַגְרוּתֵנוּ,
וּמָצָאנוּ דֶּרֶךְ לְעוֹרֵר, מָצָאנוּ אוֹר
גַּם בִּלְחִישׁוֹת זָרוֹת, וּפָתַחְנוּ שֶׁעָרִינוּ,
וְכָל בְּצָלֵינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ,
מִתְקַלְּפִים מֵחֹם.
נִשְׂרַפְנוּ וְנָשַׁרְנוּ עַל מְנַת לְעוֹר שׁוּב,
יִשַּׁרְנוּ מַחְלְפוֹת כִּפְתַּרְנוּ מַחְלָצוֹת,
אִדַּקְנוּ לְרָאשֵׁינוּ מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת:
לֹא נִכְבָּה- נִגְלֶה,
לֹא שֵׁפֶל- נִבְנָה,
יֵשׁ יָדַיִם בָּעוֹלָם הַזֶּה,
אָנוּ הַזּוֹרְעִים.
מַבִּיטִים הֵיכָן וְאָהַבְתָּ-
מַבִּיטִים הֵיכָן רֵעֶךָ-
וּמַבִּיטִים הֵיכָן כָּמוֹךְ.