תְּמוּנָתוֹ הַלּוֹגִית
שֶׁל אָדָם
הִיא צַלְּמו
שֶׁנָּתַן בּוֹ בּוֹרְאוֹ.
מֵת הָאָדָם אַךְ
נוֹתַר מִתְאָרוֹ.

בְּאַחֲרִית הַיָּמִים
תָּקוֹמְנָה הַתְּמוּנוֹת מֵרִבְצָן .
בָּשָׂר וְגִידִים יִקְרְמוּ לְתוֹכָן
כְּאֶחָד תִּצְעַדְנָה לְעֵבֶר הַמִּשְׁכָּן.

שָׁם
בַּמָּקוֹם בּוֹ הַשְּׁמָשׁוֹת
קוֹרְסוֹת אֶל עַצְמָן
צַרוּב
תַּקְלִיטוֹר
בּוֹ חַוָּה וְאָדָם.