גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 16 16, קיץ 2020 קַיִץ זֶה

תועה

לואיס סבּסטיאן מַסֶטוֹ Luis Sebastián Masetto
(בואנוס איירס 1938 – 1985) 
לואיס סבסטיאן מַסֶטו נולד ב-1938 בשם לואיס מַסֶטו. הוא חי כל חייו בבואנוס איירס ולא יצא מארגנטינה מעולם. לאחר שהשלים תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטה של בואנוס איירס עבד תקופה קצרה כמורה בתיכון לבנים, ופרש מההוראה בשל משבר נפשי עמוק, שבעקבותיו אימץ את שמו האמצעי, סבסטיאן (בעקבות המרטיר הידוע). באותה תקופה, תחילת שנות השישים, החל לפרסם את שיריו הראשונים ותרגומים מן השירה הסוריאליסטית הצרפתית (ברטון, אלואר, ארגון), ומן השירה המודרניסטית (אליוט, פאונד, סטיבנס, אפולינר), שהשפעותיה ניכרות יותר ביצירתו. רוב פרסומיו היו בכתב העת החשוב "Sur" ("דרום"), בעריכת הסופרת ויקטוריה אוֹקַמפּוֹ, ובמוסף הספרותי של העיתון היומי "La Prensa". בהמשך פירסם שירים ותרגומים גם בכתב העת "דבר" ("Davar"), מטעם "האיגוד העברי ארגנטינה", שגם יצירות של בורחס התפרסמו בו. ב-1970 הופיע ספר שיריו הצנום "תועֶה" ("Vago"), ספרו היחידי שראה אור בחייו. אחרי מותו הופיעו כל שיריו המקובצים, "מַסֶטו, שירים", בשני כרכים, ב-1987 וב-1988. לאחר החוויה הטראומטית של ההוראה עבד זמן-מה בעיתונות ומ-1968 ועד כחודשיים לפני מותו שימש עורך בהוצאה Ediciones de la Flor. ב-6 בנובמבר 1985 נדרס מַסֶטו למוות בשדירת קורדובּה, כשירד לכביש הסואן באופן פתאומי, "כמו ילד… שרוצה להיות מהר יותר ממה שמתחת".
– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
תועֶה1I
הַמִּתְהַלֵּךְ שׁוֹתֵת בֵּין בְּנֵי אָדָם
יַקְפִּיד יוֹתֵר מִכּל
עַל נִימוּסָיו. יִנְהַג בִּמְתִינוּת.
לא יַחְר
וֹג בְּבַת אַחַת
מֵעֲלָטָה לְאוֹר.
יָמִיר חֲשֵׁכָה בְּחשֶׁךְ אַחֵר,
אֶת הַמְּאוּרָה
בָּאַפְלוּלִית הַחִיצוֹנָה, יְלָלָה
בְּחֵרוּק שִׁנַּיִם.
2III
אִם לא תַּעֲשֶׂה אֶלָּא חֶסֶד אֶחָד כָּל יָמֶיךָ –
תֵּן מַיִם לַצָּמֵא.
הַשְׁקֵה אוֹתוֹ
וְלוּ מִשְּׁפוֹפֶרֶת הַטֶּלֶפוֹן.IV
אִם תִּפְנֶה עוֹרֶף לָעִיר וּלְאֵימֵיהָ
תִּהְיֶה מַטְבִּיל אֶת מַבָּטְךָ בַּנָּהָר שֶׁשְּׁמוֹ כֶּסֶף

3
וּמֵימָיו שׁוֹקוֹלָד וּסְחִי.VII
אַשְׁרֵי לוֹטְשֵׁי עֵינֵיהֶם בְּזָוִיּוֹת חַדְרָם
הַנְּעוּצִים בְּאֵין רוֹאֶה בִּבְשַׂר עִירָם
הַמּוֹדְדִים אֶת מֶרְחַקָּם בְּגַלֵּי קוֹל
הַקּוֹרְעִים לָהֶם חַלּוֹנוֹת כִּרְצוֹנָם
כִּי לָהֶם כָּל תּוֹעֲפוֹת הַחשֶׁךְ וּמִכְמַנָּיו.


1 משהו מעושר המשמעויות של הכותרת אובד בתרגום. פירושו של Vago בספרדית הוא גם "נודד" או "משוטט", גם "הולך בטל", גם "מעורפל" וגם "העצָב התועה". המחזור, בן שלושים ושישה פרגמנטים במקור, משרטט תנועה החוּצה, אל עיר שהיא גם בואנוס איירס המציאותית וגם אידיאה של כרך, ופנימה, אל חדר סגור שאף הוא ממשי ומטפורי כאחד.

2 "…והשליכוהו אל החושך החיצון, שם תהיה היללה וחרוק השיניים" (הברית החדשה, מתי כ"ב 13). הצירוף בין יסודות קתוליים לחומרים פגאניים או ארציים כמו המאורה אופייני לשירתו המוקדמת של מַסֶטו (וראו להלן החסד לצמֵא משפופרת הטלפון, הטבילה בנהר השוקולד והסחי, ועוד).

3 Río de la Plata – "נהר הכסף", העובר בבואנוס איירס.

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
VIII
מַעֲלֶה הַמַּדְרֵגוֹת וּמוֹרָדָן
הַדְּלָתוֹת הַדְּחוּקוֹת זוֹ אַחַר זוֹ
וְשׁוּם פִּתְאוֹם לא אוֹרֵב בֵּינֵיהֶן
צְהוֹב הַמְּנוֹרָה וּזְעִירוּתָהּ וּמִצְמוּצָהּ
הַיָּדַיִם כְּצִפּוֹרִים שֶׁאֶבֶן הֶחְרִידָה מֵרִבְצָן
הַסְּפִינְכְּס הַמְּעַוֶּה פָּנָיו בַּחֲרִיצֵי הַקִּיר
4
גַּל הַסְּפָרִים הַגּוֹאֶה וְשָׁפֵל –
מִטַּת הָאֵפֶר.
X
אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים בְּלִי הֲפוּגָה
לוּ כּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ גֶּשֶׁם
הָיוּ כֻּלָּן מִתְגַּשְּׁמוֹת5 עַתָּה.XI
(כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה סְתָם עַל מִטָּה
יוֹרֵד סְתָם בְּמַדְרֵגוֹת
אֶלָּא דּוֹהֵר,
לִהְיוֹת תָּמִיד מַהֵר יוֹתֵר
מִמַּה שֶּׁמִּתַּחַת.)6

4 בשוּרה זו מַסֶטו מתייחס לשיר "חדר לבד" של המשוררת הארגנטינית היהודייה בת זמנו, אלחנדרה פיסארניק (1936-1972).
5 משחק מילים שנוסף בלית ברירה בתרגום ואינו קיים במקור.

6 ב-6 בנובמבר 1985 נדרס מַסֶטו למוות בשדירת קורדובּה, כשירד לכביש הסואן באופן פתאומי, "כמו ילד… שרוצה
להיות מהר יותר ממה שמתחת".

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
XIII
הָאוֹר תּוֹפֵחַ,
שֶׁטֶף דָּם תַּחַת הַשָּׁמַיִם.
אַחֲרָיו,
רַךְ כְּמוֹ מְחִילָה
עַל כִּתְמֵי הַיְּרוֹקֶת שֶׁעָלוּ כְּמוֹ בּוּשָׁה
בִּלְחָיֵי הָאֶבֶן שֶׁל הַמַּלְאָכִים
הַזְּרוּעִים בַּפַּרְק וְעַל הֶעָלִים הַמְּפַרְפְּרִים
וְעַל עֵינֶיהָ הָרֵיקוֹת וּבְמוֹרַד
שׁוֹקֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת שֶׁל נַעֲרַת הַשַּׁיִשׁ
בְּעִגּוּל הַבְּרֵכָה הָרֵיקָה –
הַגֶּשֶׁם מַחְלִיק
בְּלִי צֶבַע,
בְּלִי קוֹל.

XVI

לְמַרְבֶּה הַפְּלִיאָה הוּא מְהַלֵּךְ עִם נַעֲרָתוֹ
בִּכְרַךְ שֶׁנָּגוֹזוּ כָּל יוֹנָיו וַחֲתוּלָיו
וְרַק צְלִיפַת מְעִילִים שְׁחוֹרִים פּוֹרַעַת אֶת קִפְאוֹנוֹ.
בְּחֶפְזוֹנָם מִן הָעִיר הָעִלִּית – שָׁם נֶחְרַץ גּוֹרָלָם – לַתַּחְתִּית
הֵם מַחְלִיקִים בְּמַדְרֵגוֹת שֶׁנִּמְחֲקוּ,
הָיוּ לְמַגְלֵשׁוֹת מְעֻטָּרוֹת בִּנְקָבִים
שֶׁמִּדָּתָם מִדַּת אָדָם.
7


7 מלבד השפעה מסוימת של ת.ס. אליוט
(ראו: "Unreal city… A crowd flowed… up the hill and down…" ב"ארץ השממה") יש הסבורים שהפרגמנט הזה, כמו גם מקומות אחרים בשירת מַסֶטו, מבשר את הטרור שהשתרר בארגנטינה כעבור שנים אחדות עם כינון המשטר הצבאי, ואת אלפי קורבנותיו שנחטפו ונעלמו בלא משפט. 
– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
IVIIX
טִפּוֹת עֲכוּרוֹת עַל רִיסֵי הָעִיר. מֻקְדָּם.
הַבִּנְיָנִים חוֹמָה נְחוּשָׁה מוּל הַשֶּׁמֶשׁ,
הַמְּכוֹנָה הַחֲלוּדָה הָאַדִּירָה נֶאֱנֶקֶת.
הַנְּעָרִים מְגִיחִים בְּמִקְטָרְנָם הַמְּשֻׁכְפָּל לַאֲלָפָיו,
בִּשְׂעָרָם הַמֻּלְחָם הַצִּדָּה, בְּשִׁנֵּי הַטֶּרֶף.
אַל תֵּחַת.
אֱהַב אֶת עַפְעַפֶּיךָ הַיְּכוֹלִים כָּל בּוֹקֶר
לְמַשָּׂא הָאֲוִיר הַטּוֹב
8 הָרוֹחֵשׁ מְזִמּוֹת.
חוּס עַל עֵינְךָ הַיְּמָנִית.9
שְׁאַל רַק אֶת הַהֶכְרֵחִי (הַמַּטְבֵּעַ
הַמַּעֲבִיר אוֹתְךָ מֵרְחוֹב לִרְחוֹב,
מִשָּׁעָה לְשָׁעָה).
XXI
רוֹחַב הַשְּׂדֵרָה נָכוֹן לְמַטְּחֵי הָרוּחַ
הַנֶּחְתֶּכֶת עַל לַהַב הָאוֹבֶּלִיסְק,
רוֹבֵץ כָּבֵד עַל נְחִילֵי הָאָדָם
הַמִּתְחַבְּטִים בֵּין גָּדָה לְגָדָה
וּבִכְתֵפַיִם כְּנוּסוֹת,
כְּסוֹכְכִים עַל סוֹד מֵבִישׁ,
כְּנָבָל מַסְתִּיר אֶת נַבְלוּתוֹ,
שׁוֹמְרִים בְּחֶמְדָּה עַל חוֹם גּוּפָם.8 פירוש השם Buenos Aires: "אוויר טוב".9 "אם עינך הימנית תכשיל אותך, נקר אותה והשלך אותה ממך" (הברית החדשה, מתי ה' 29).

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
XXII
גַּם כְּשֶׁכְּתָלֶיךָ נֶחְרָצִים סִימָנִים,
גַּם כְּשֶׁפּוֹלֵשׁ מַשָּׁב מֻפְרָךְ שֶׁל עֲלִיצוּת
וְלוֹפֵת אֶת גְּרוֹנְךָ בִּנְחִישׁוּת
כִּלְפִיתַת הַפַּחַד,
גַּם אִם אֵינָהּ שׁוֹכֶכֶת יוֹם אוֹ לַיְלָה
וְנִדְמֶה שֶׁעַל חַלּוֹנוֹתֶיךָ הִיא מִתְדַּפֶּקֶת –
זְכוֹר הֵיכָן אַתָּה והֵיכָן
הַהִתְנַשְּׁמוּת הַמְּשֻׁגַּעַת שֶׁל הָרְחוֹב.
XXIV
בִּמְרוּצָתָהּ בֵּין הַקִּירוֹת לְקוֹל הַתִּקְתּוּק
לְהֶרֶף עַיִן מַבְלִיחִים
זְנַב הָאַרְיֵה, כַּרְעֵי הָעֵז,
בּוֹהַק פַּרְוָה.
לְעֵת עַתָּה תָּחוּס עָלֶיךָ.
לְעֵת עַתָּה פָּנֶיהָ בַּצֵּל.XXVII
הַיְּדִיעָה מִלְּאָה אֶת הַחֶדֶר
כְּמוֹ אֶלֶף קוֹלוֹת בְּמִזְמוֹר אֶחָד.
הַנְּעָרוֹת, מֶלַנְכּוֹלְיָה וּפָּנִיקָה,
הִתְרַפְּקוּ עַל גּוּפְךָ,
הֶחְנִיקוּ אֶת נְשִׁימָתְךָ בְּנִיחוֹחָן.
מַעֲשֵׂיךָ שֶׁלּא עָשִׂיתָ
הִתְאַבְּנוּ, נִסְדְּקוּ,
הֶעֱלוּ עֲשָׂבִים.
– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
XXX
הַמִּתְהַלֵּךְ שׁוֹתֵת בֵּין בְּנֵי אָדָם
יִלְבַּשׁ אֶת חִיוּכוֹ כְּמוֹ מִקְטֹרֶן
שָׁחוּק בַּמַּרְפֵּקִים
אֶת חִיוּכוֹ
פָּנָס רְחוֹב שֶׁהִשְׁתַּבֵּשׁ,
מֵאִיר בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם,
הַמִּתְהַלֵּךְ בֵּין בְּנֵי אָדָם
דְלוּק חִיּוּךְ.
XXXVI
טְרִיקַת הַדֶּלֶת בְּגַבִּי
אוֹ שֶׁמָּא זוֹ הַחֲבָטָה בַּקַּרְקָעִית.
נִגָּר מִבְּגָדַי, מִשְּׂעָרִי,
נִקְוָה לְרַגְלַי –
הַזְּמַן. 10
10 הפרגמנט החותם את המחזור הוא המקום הראשון בשירת מַסֶטו – והיחידי בספר הזה – שהמשורר נוקט בו גוף ראשון יחיד, אף שגם כאן הוא נמנע מהמילה המפורשת 'אני'. בלקסיקון היוצרים הארגנטינים כמו גם באנציקלופדיות מקוונות לא נמצא משורר בשם Luis Sebastián Masetto.