אֵיפה שִׁירֵי הָאֲנִי?
לא הָפַכְתִּי לְקוֹלֶקְטִיב בְּדִירָה זְמַנִּית עִם שָׁלוֹשׁ נָשִׁים. הָפַכְתִּי רוֹאָת חֶסְּרוֹנוֹת, לא נִסְתָּרוֹת.
שְׁתֵּי מִטּוֹת מְיוּחָסוֹת בְּחֶדֶר הַשֵּׁנָה. שְׁתֵּי מִטּוֹת מִתְקַפְּלוֹת בַּסָּלוֹן, בִּשְׁלִיטָה עַל הַנַּעֲשֶׂה.
אֲנִי רוֹצָה לְהִשָּׁאֵר בְּאַחַת מֵהֵן תָּמִיד.
אוֹכֶלֶת חִפּוּשִׁיוֹת שׁוֹקוֹלָד. אֶת הַחֶסְּרוֹנוֹת שֶׁלִּי אוֹכְלוֹת כֻּלָּן. וַאֲנִי, בּוֹנָה שְׁכָבוֹת שֶׁל בְּטוֹן מֵהַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי מוֹנַעַת מֵהֵן. יוֹפְיִי, שֶׁהָיָה אָהוּד בַּחֲבוּרָתָן הוֹלֵךְ וְנִכְחָד
כְּכָל שֶׁאֲנִי מַשְׁתִּיקָה אֶת רְאִיַּת הָעוֹלָם שֶׁלִּי.
הֵן נָשִׂים וּמַחְשׂוֹף לא יַעֲזוֹר.
הֵן נָשִׂים בְּאוֹלִימְפְּיָאדַת הֲלא וַאֲנִי לא רוֹצָה לְהִתְחָרוֹת. לא רוֹצָה לִהְיוֹת חֵץ שַׁלּוּחַ.
הֵן נָשִׂים וַאֲנִי לא רוֹצָה מַחְשׂוֹף בַּפְּגִיעוֹת שֶׁלִּי.
אֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל הֱיוֹתִי יַלְדָּה דְּחוּיָה בַּכִּתָּה, כְּדֵי לְהִתְאַמֵּן עַל לִהְיוֹת אֱנוֹשִׁית יוֹתֵר.
"אֱנוֹשִׁית יוֹתֵר בֶּטַח יַעֲבוֹד", אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, אֲבָל הֵן מְרִירוֹת מִכְּדֵי שֶׁמְּתִיקוּת שֶׁל חִפּוּשִׁית נֶאֱכֶלֶת, תְּמִימוּת שֶׁל חַיָּה הַשּׂוֹרֶדֶת עַל מְעַט, תַּעֲבוֹד.
חוֹתְרִים בַּזוּגִית
מִישֶׁהוּ מֵאִתָּנוּ מַכְרִיז "מַזְלֵגוֹת", לא "כַּפִּיוֹת".
וַאֲנַחְנוּ מִסְתּוֹבְבִים בְּתוֹאַם.
בֶּטֶן הַאֳנִיָּה שׁוֹקֵעַ.
זֶה הַשֶּׁתֶן
שֶׁל הַחֲתוּלָה
מַטְבִּיעַ אֶת מְרַכֵּז הַכּוֹבֶד
שֶׁל הַמִּטָּה.
בֶּטֶן נִתְפְּסָה בְּדַרְכֵּי שֶׁתֶן.
וְאִלּוּ צִי הַסּוֹחֵר בְּעִסְקֵי אֲוִיר.
אֲנַחְנוּ חוֹתְרִים מַזְלֵגוֹת,
מִתְעַקְּלִים אֶחָד בַּשֵּׁנִי.
לְאָן נַגִּיעַ?
בְּמָה נִנְעַץ?
