שטר-חוב
"כִּי מִיהוּ הַיָּדִיד אֲשֶׁר יִתֵּן
לַחֲבֵרוֹ מַתֶּכֶת עֲקָרָה
כְּדֵי שֶׁתָּנִיב פְּרִי בֶּטֶן לַנּוֹתֵן"
הסוחר מונציה
עַכְשָׁיו לִהְיוֹת שַׁיְלוֹק, לִתְבּוֹעַ חוֹב
בְּבָשָׂר (בְּתַחְנוּנִים אֲנִי לוֹוָה כַּמָּה
שׁוּרוֹת בְּהַקָּפָה) מוֹשִׁיטָה יַד בָּאוּלַם
הַצָּפוּף כְּשֶבַּסַּנְיוֹ מְפֻכָּח
בּוֹחֵר בְּתֵיבַת עוֹפֶרֶת, "אִם
בִּי תִּבְחַר, תִּתֵּן הַכּל בַּכַּף" נִרְעָד
וּמוֹצֵא בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיו מִינִיאָטוּרָה
שֶׁל פּוֹרְצִיָּה הַנָּאוָה, אַךְ אַהֲבָה
לְחוּד, שֶׁקְסְפִּיר לְחוּד. לַחְשָׁן
מְסָרֵב בְּשִׁמְךָ, מְנוֹפֵף בַּקַּפִּיטָל
הָאֶסְתֶּטִי שֶׁל הַפְּרַט, יָדִי רֵיקָה
אֵין כָּאן אַף טִפָּת דַּם
אֲבָל סַכִּין קֵהָה מְפַרְפֶּרֶת
בֶּחָזֶה
מַשִּׁירָה לִיטְרַת בָּשָׂר.
