"תָּמִיד, כְּמוֹ טִפְּשִׁים דְּגוּלִים, הֶעְדַּפְנוּ

אֵת הָאֱמֶת עַל פְּנֵי

הַשֶּׁקֶר"

(חזי לסקלי)

1.חלום הסבתא הפולנייה

בַּחֲלוֹם עֶרֶב שָׁבוּעוֹת דּוֹפֶקֶת עַל הַדֶּלֶת

סַבְתָּא צִינָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת וַאֲנַחְנוּ

חוֹגְגוֹת עַל פִּי בְּאֵר חָלָב בְּאֶמְצַע עִיר, מְדַבְּרוֹת

בִּשְׂפָתָן שֶׁל הַמֵּתוֹת. הִיא נִזְכֶּרֶת שֶׁחָלָב הִגְעִיל אוֹתִי.

אֲנִי מַסְבִּירָה שֶׁרַק פָּחַדְתִּי מֵהַקְּרוּם.

הִיא שׁוֹאֶלֶת לָמָּה אֲנִי כְּבָר לא בְּלוֹנְדִינִית."אַף-פַּעַם לא הָיִיתִי

בְּלוֹנְדִינִית, סַבְתָּא," אֲנִי מַזְכִּירָה לָהּ, "לֵאָה הַבְּלוֹנְדִינִית הָיְתָה אֲחוֹתֵךְ, שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה. אֲנִי דּוֹמָה לָךְ." "אַתְּ", הִיא אוֹמֶרֶת, "דּוֹמָה דַּוְקָא לְסַבָּא, שֶׁמִּלֵּא אֶת הַבַּיִת

סִפְרֵי שִׁירָה, לָעַס מָוֶת וּכְמוֹ טִפֵּשׁ דָּגוּל, הֶעֱדִיף אֶת הָאֱמֶת עַל פְּנֵי הַשֶּׁקֶר, חוּץ מֵאֲשֶׁר בַּמִּכְתָּבִים לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלוֹ בְּוַרְשָׁה שֶׁקָּרְאוּ עַל הַחַיִּים הַנִּפְלָאִים פה וּבָאוּ לְמַצָּע שֶׁל קַשׁ וּלְבֶטֶן כּוֹאֶבֶת מֵרָעָב, וְשָׁם נִשְׁאֲרוּ לֵאָה אֲחוֹתִי וְאִמָּא וְאַבָּא שֶׁלִי. כָּל אֵלֶּה שֶׁלא קָרְאוּ שְׁקָרִים."

"אַתְּ זוֹכֶרֶת", אֲנִי שׁוֹאֶלֶת, "אֵיךְ קָרָאתִי אֶצְלְכֶם אֶת 'שִׂמְחַת עֲנִיִּים', וְלא יָדַעְתִּי עַל שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד, עַל קְרַב גְּרָנָדָה וְעַל יוֹם שִׂמְחַת עֲנִיִּים בַּקְּצִירָה?"

הִיא שָׁרָה לִי: "אָה אָה אָה קוֹטְקִי דְּבָה שָׁרֶי בּוּרֶי אוֹבִּי דְּבָה נִיץ נְיֶה בֶּנְדוֹם רוֹבִּילִי טִילְקוֹ לֵאָה'לֶה בָּבִילִי" וַאֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקוֹת רֶמִי.

אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אִם הִגִּיעַ בְּמִקְרֶה סֵפֶר חָדָשׁ מִסִּפְרִיַּת 'דָּן-חַסְכָן.'

הִיא נוֹתֶנֶת לִי אֶת 'הַמֶּלֶךְ יָשֵׁן אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיוֹם.'

אֲנִי מְדַקְלֶמֶת אֶת הַפִּתְגָּם הָאָהוּב עַל תּוֹשָבֵי אִיפְּכָאמִסְתַּבְּרִיָּא הַצְּפוֹנִית:

"אַשְׁרֵי מִי שֶׁדּוֹמֶה לָנוּ וְאוֹי לְמִי שֶׁנּוֹלַד בְּחוּץ לָאָרֶץ"

וְאוֹמֶרֶת: "כַּמָּה טוֹב וְנָעִים לִי לִהְיוֹת פה יַחַד אִתָּך", אֲבָל הִיא

כְּבָר לא מַקְשִׁיבָה. הִיא הָלְכָה לְחַפֵּשׂ

אֶת אָחִי הַבְּכוֹר שֶׁזּוֹכֵר כָּל זאת רַק בִּמְעֻמְעָם, אֶת אָחִי שֶׁהוּא

מִמֵּילָא צַ'מְפִּיּוֹן, וּזְכוּתוֹ לִזְכוֹר, אוֹ לִשְׁכוֹחַ, מַה שֶּׁיִּרְצֶה.

2.נאום הסבתא הליטאית

מִוִּילְנָה לְסַנְטִיאָגוֹ

מִסַּנְטִיאָגוֹ לְבַת יָם

וְשׁוּב לְסַנְטִיאָגוֹ, עַד עוֹלָם

וְהַכוֹל כְּדֵי שֶׁאַתְּ, שֶׁהוֹרַשְׁתִּי לָךְ בִּנְדִיבוּת עוֹד בְּחַיַּי

אֶת הַמַּנְיָה חַסְרַת הָאוֹפוֹרְיָה שֶׁלִּי, אֶת דִּכְּאוֹנִי,

אֶת מוֹחִי הַחַד כְּתַעַר חֲסַר הַמִּמּוּשׁ, אֶת כָּל

כִּשְׁרוֹנוֹתַי הַחֲבוּיִים וְהַגְּלוּיִים,

תַּקְשִׁיבִי לִוְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ

וּתְלַהֲגִי עַל וַרְשָׁה וְעַל שָׁרָשַׁיִךְ הַפּוֹלָנִיִּים.

הַקְשִׁיבִי לִי, נֶכְדָּה בּוֹגְדָנִית, חֲסִידָה שׁוֹטָה,

זִכְרִי גַּם אוֹתִי לִבְרָכָה:

שְׁמִי הָיָה סִימָה, גִּלְגּוּל שֶׁל הַשֵּׁם שִׂמְחָה, וְאָהַבְתִּי

אוֹתָךְ אַהֲבַת נֶפֶשׁ. בְּבֵיתִי אוּלַי לא קָרָאת אֶת אַלְתֶּרְמָן,

אֲבָל שָׁם, בֵּין רֵיחַ סְפָרַדִּית לְרֵיחַ יִידִישׁ,

אִם כִּי בְּתוֹךְ עִבְרִית רְהוּטָה לַחֲלוּטִין,

בְּמָקוֹם בּוֹ סַבְתּוֹת אֵינָן שָׁרוֹת שִׁירֵי עֶרֶשׂ

אוֹ מַעֲנִיקוֹת סִפְרֵי יְלָדִים

וּוַדַּאי שֶׁאֵינָן מְשַׂחֲקוֹת קְלָפִים, בּמָקוֹם בּוֹ יֵשׁ

לְנַחֵשׁ אֶת הָאַהֲבָה מִתּוֹךְ שָׂפָה

שֶׁאֵין בָּהּ לְעוֹלָם שְׁגִיאוֹת וְגַסֻּיּוֹת,

מִתּוֹךְ קְלִפּוֹת שֶׁל תַּפּוּזִים וְשׁוֹקוֹלָד שׁוֹבֵר שִׁנַּיִם, שָׁם

נוֹלַד אָחִיךְ, נוֹלְדוּ כָּל שְׁמוֹתָיו, נוֹלְדוּ שִׁירַיִךְ.