הֲרֵי אוּרָל בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה
הַמּוֹרָה לְצִיּוּר
נוֹפְפָה בְּאִיּוּם:
אָסוּר לְהַשְׁאִיר
שְׁטָחִים רֵיקִים.
גַּם שֶׁטַח שֶׁהוּמַת
גַּם שֶׁטַח שֶׁנִּמְחַק
גַּם שֶׁטַח מְדֻמְיָן
וּמִי שֶׁלּא יָכוֹל
וּמִי שֶׁלּא רוֹצֶה
מֻזְמָן לַצֵּאת.
נִשְׁאַרְתִּי בַּכִּתָּה
עִם שְׁטָחִים שֶׁאָסוּר
לְהוֹצִיא. הֲרֵי אוּרָל
סִיבִּיר, צִ'ילָבִינְסְק,
בִּשְׁבִילִי שְׁטָחִים מתִים.
אֲצַיֵּר לָךְ, מוֹרָתִי,
בְּלִי לַצֵּאת מֵהַקַּוִּים.
הִנֵּה אִמִּי אִילֶּמֶת,
שְׁכוּחָה בְּמִזְחֶלֶת שֶׁלֶג
וְדוֹדָתִי מְגִיחָה שְׁחוֹרָה
מִבּוֹר הַפֶּחָם.
צָרִיךְ לִצְבוֹעַ הַכּל
עַד ראשׁ הַגִּבְעָה, שָׁם
אֲצַיֵּר לָךְ אותי
רוּסִיָּה קָשָׁה:
מִ י שָ ה, הִיא צוֹעֶקֶת,
אֲנִי רְעֵבָה
תָּבוֹא בְּלא דִּחוּי
אֲנִי בְּאוֹרַח נָשִׁים
שׁוֹתֶתֶת שְׁבִילִים
מְדַמֶּמֶת חֲצֵרוֹת.
מִ י שָ ה, הִיא רוֹתַחַת,
יְרֵכַי כְּבֵדוֹת עָלַי
טוֹחֲנוֹת אֶגְלֵי דַּם.
נִרְגַּעַת,
תּוֹלָה כְּבִיסָה,
שׁוֹתָה תֵּה שָׁחוֹר
וּצְרִיף בֵּיתָהּ
מטַלְטֵל מֵהָרוּחַ.
בַּשְּׁטָחִים הָרֵיקִים
יַלְדָּתָהּ אוֹחֶזֶת
בַּצְּרִיף
שֶׁלּא יָעוּף.
——————–
אִשָּׁה וְצִפּוֹר
בְּעִקְבוֹת פסלו של חוֹאָן מִירוֹ
אֲנִי יוֹדַעַת
אַתְּ אוֹהֶבֶת
כְּלֵיזְמֶרִים
וְאִם אֶפְשָׁר
שִׁירִים
עִם אוֹר
עִם סוֹף
כַּזֶּה מַמְרִיא
שִׁירֵי צִפּוֹר.
חַכִּי, אֶמְצָא
לָךְ מַשֶּׁהוּ
בָּהִיר מִמֶּלַח
פִּתְחִי, אֶשְׁלַח
לָךְ מַשֶּׁהוּ
אַוְורִירִי.
רַק בִּשְׁבִילֵךְ
אַתְּ תּאהֲבִי.
אֶעֱמוֹד עַל כִּסֵּא
זֵר לְראשִׁי
וְאֶקְרָא:
"צִפּוֹר נָחֲתָה
לְקַנֵּן בְּראשִׁי
כְּסִכָּה עֲנָקִית
בְּשֵׂעָר הַיַּלְדָּה
וְנִקְּבָה בּוֹ
חוֹרִים קְטַנְטַנִּים".
עַתָּה אֶהֱיֶה
לְמִלְחִיָּה עֲצוּמָה.
זוֹרָה לְתוֹךְ
בֶּטֶן כִּכָּר פְּעוּרָה
צִפּוֹר וְאִשָּׁה.
אֲנִי יוֹדַעַת
אַתְּ אוֹהֶבֶת
כְּלֵיזְמֶרִים
וְאִי אֶפְשָׁר
בְּלִי אוֹר,
אֲנִי עוֹד
מְנַסָּה
מִתַּחַת לַמַּקּוֹר.
אִם תִּנְחַת
צִפּוֹר
עַל ראשָׁהּ
שֶׁל אִשָּׁה
אֶשְׁלַח לָךְ
מַשֶּׁהוּ
אַוְורִירִי
בָּהִיר מִמֶּלַח
כִּי אַתְּ אוֹהֶבֶת
כְּלֵיזְמֶרִים.
—————
סַנְדָּלִים וְגַרְבַּיִם
נִדְמֶה שֶׁהָאֲווִיר
כְּבַר מְאַפְשֵׁר
לַצֵּאת בְּסַנְדָּלִים
וּבְגַרְבַּיִם.
נִדְמֶה שֶׁהָאֲווִיר
כְּבַר מְסַחְרֵר,
הַחֶבֶל מְקַפֵּץ
מֵעַצְמוֹ בְּסַנְדָּלִים
וּבְגַרְבַּיִם.
הַקָּנָרִית לא
תְּוַתֵּר:
הִיא תַּשִּׁיר
בַּמִּרְפֶּסֶת
וּמִלְּמַטָּה
יִקְרְאוּ לָה
"בּוֹאִי לְשַׂחֵק"
נִדְמֶה שֶׁהָאֲווִיר
כְּבַר מֵעוֹרֵר
אֶת בּוֹא צִפּוֹר
הַטֶּרֶף.
לא אוּכַל
עוֹד לְהַסְתִּיר:
בְּטֶרֶם תֵּצֵא הַשַּׁבָּת
הַקָּנָרִית תִּגָּמֵר
תִּקְבּוֹר עַצְמָהּ
בְּחוֹל חָצֵר
וּמִלְּמַעְלָה
יִקְרְאוּ לָה
"בּוֹאִי לְחַפֵּשׂ"
אֵיךְ אוּכַל אָז
לְבַשֵּׂר, הַקָּנָרִית
לא תְּבַטֵּא זאת
בִּמְקוֹמִי.
אַל תִּבְכִּי,
הָאֲווִיר כְּבַר מְאַפְשֵׁר לוֹמר:
הִיא הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ
בְּסַנְדָּלִים וּבְגַרְבַּיִם.
