גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 16 16, קיץ 2020 קַיִץ זֶה

שישה שירים ופרגמנט

יַלְדֵי אֲבַטִּיחַ

אָז
עוֹד הָיוּ קִמּוּרָיו שֶׁל הַקַּיִץ שֶׁקּוּפִים
הַיָּם עָמַד לְצִדִּי, עַל ח
וֹפוֹ
הִקְפִּיץ אֲבָנִים עַל פָּנָיו.
בְּמַעְגָּלָיו הַמִּתְרַחֲבִים רָקַדְנוּ
ה
וֹרָה-סוּסונִים, וְדָבָר לא רָאִינוּ מֵעֵבֶר
לַקֶּשֶׁת, מֵעֵבֶר לְצִבְעֵי זַנְבותֵינוּ.
יַלְדֵי-אֲבַטִּיחַ הָיִינוּ,
קְלִפּות יְרֻקּ
וֹת, מַמְטֵרוֹת גַּרְעִינִים
לִבּותֵינוּ סְמוּק
וֹת.

אָז
עוֹד הָיָה
בֵּן לוקֵחַ בַּת
אֶל דֶּקֶל-הַדּם הַזָּקֵן, וְנ
וֹתֵן בִּידַיִה
סִירַת גַּפְרוּרִים, מִפְרָשַׂי נְיָר, וְאֶת
כָּל הָא
וֹקְיָנוס הַמִּתְרַגֵּשׁ בְּתוֹכוֹ.

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
לא תּוּתִים וְלא יַעַר

שֶׁלּא תֵּדַע מִצָּרוֹת, שֶׁלּא תֵּדַע. בַּחשֶׁךְ-בַּחשֶׁךְ אֲנִי
א
וֹטוֹסְטְרָדָה שֶׁל יֵאוּשׁ
בֶּהָלָה נִפְרֶשֶׂת, צ
וֹפַרִים, פָּנָסִים אֶל כָּל הַכִּוּוּנִים
אֵין בַּזֶּה שׁוּם פֶּלֶא, אַסְפַלְט בִּמְק
וֹם פְּרָחִים
א
וֹרוֹת מְסַנְוְרִים, וְשׁוּב פִסְפַסְתִּי אֶת הַפְּנִיָּה.
אַחֲרֵי חֲצ
וֹת אֲנִי שְׂמאלָה, דָּרַךְ לְלא מוֹצָא
הַרְחֵק מֵהַח
וֹף וָהָלְאָה מִמְּךָ, לִוִּיתֶן גּוסֵס בְּצַד הַדֶּרֶךְ
גַּם הוּא חָשַׁב אוקְיָנוס וְנִוּוּט בְּזִכְר
וֹנוֹ
הַיָּשָׁר אֶל פְּזִילָתָהּ הַחִנָּנִית שֶׁל סֶן פַרַנְסִיסְקו.

שֶׁלּא תֵּדַע, בִּילִי שֶׁל הֶעָרִים, שֶׁלּא תֵּדַע
יֵשׁ נָשִׁים שֶׁהֵן צָרָה צְרוּרָה, שֶׁהֵן מִילִימִילִים וְצִלְצוּלִים וְרוּחַ
שׁוּם עַגְבָנִיָּה לא תִּצְמַח מֵהֶן
שׁוּם רֵיחָן או בִּנְיָן,
אָז אֵיךְ זֶה שֶׁאַתָּה עִם כָּל ה-
רְאָיָה שֵׁשׁ-שֵׁשׁ שֶׁלְּךָ, וְהָאִמָּא הִזְהִירָה אותִי מִנָּשִׁים כָּמוךָ. אַבָּא יָצָא לְרֶגַע
לִקְנוֹת סִיגַרְיוֹת וְלא חָזַר, נֶעֱלַם עִם הַהִיא, שֶׁדּוֹמָה לְךָ שְׁתֵּי טִפּות"
(וְהָאָחות הַדֻּגְמָנִית, וְהַמִּלְגָּה הַמְּלֵאָה
וְהַשִּׁעוּל שֶׁלּא ע
וֹזֵב אוֹתְךָ מֵחוֹרֶף אֶשְׁתָּקַד). אֵיךְ אַתָּה עִם כָּל ה-
קֶנְיון הוּא מֶרְכַּז מוּתָגִים, בְּוֶגָס לא מְסַמְּנִים קְלָפִים, וְרִבַּת
תּוּת מְכִינִים מִסֻּכָּר וְצִבְעֵי מַאֲכָל, לא מִתּוּתִים
אֵיךְ, אֵיךְ זֶה שֶׁדַּוְקָא אַתָּה
נותֵן דַּוְקָא בִּי
סִימָנִים שֶׁל אַאורִיקַה
מִסְתַּכֵּל עָלַי וְר
וֹאֶה
צַעַד גָּדול
צָעַד קָטָן
וְכָל הַהַלְלַוִיַה
וְהַאולְלַה שֶׁל אָדָם רִאשׁון עַל הַיָּרֵחַ?

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
בעיר בשלוש אחרי חצות

הַיָּרֵחַ שֶׁל אַגַאדִיר מושֵׁךְ אֶת הָרִיסִים. עַפְעַפַּיִם כְּבֵדִים, חֲלוֹם
חֲצִי חֲל
וֹם וַאֲנִי עַד הַקַּסְבָּה. אֵין זֶה הַמָּקוֹם, וּבֶטַח שֶׁלּא הַשָּׁעָה
לָקַחַת סִיגַרְיָה תּוצֶרֶת בַּיִת מֵאֲנָשִׁים זָרִים. וְלַמְר
וֹת זאת
אֲנִי לוקַחַת מִיָּדו שֶׁל זָר צְהב עֵינַיִם, סִיגַרְיָה בָּרֵיחַ שֶׁל אָז
כְּשֶׁעוד הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהַחפֶשׁ אֶפְשָׁרִי.
הוּא מְחַיֵּךְ אֵלַי חִיּוּךְ כְּלָבִים, וַחֲתוּלִים תִּשְׁעָה, נִמְלָטִים מֵבִין בְּגָדַי
נִתְלִים עַל אֵיזֶה גַּג, או סְכָךְ, מַשֶּׁהוּ שֶׁמַּסְתִּיר לִי אֶת אֱלהִים אַדִּירִים.
שְׁאִיפָה כְּבֵדָה וְהָאִישׁ מְסַפֵּר לִי אֵיךְ רָעֲדָה הָאֲדָמָה
1960, הוּא חוזֵר וְאומֵר, עַד אָז הָיוּ ל
וֹ
צַעֲצוּעִים חֲדָשִׁים, שְׁנֵי אַחִים שֶׁשִּׂחֲקוּ אִתּו עַד הַחוף שֶׁל גִּיבְּרַלְטָר
הָיוּ ל
וֹ חֲלוֹמוֹת, אִמָּא, נַעֲלַיִם וְעֵינַיִם יְרֻקּוֹת
יְרֻקּ
וֹת, בְּלִי צָהב בִּכְלָל.
חַיִּים שְׁלֵמִים, אֲנִי מְגַמְגֶּמֶת
הוּא נִכְבֶּה וּמְגַלְגֵּל אַחַת נוסֶפֶת, שֶׁלּא אֶרְאֶה אֶת ז
וֹ הַמְּרַכֶּכֶת אֶת לֶחְיוֹ.

אֱלהִים גָּדול, הָאִישׁ מושִׁיט לִי לְהַדְלִיק
וְהַיָּרֵחַ נִשְׁפָּךְ אָדוֹם, בּוֹעֵר כְּמוֹ לִבָּהּ, מְכַתֵּר אֶת הָרְחוֹב, אֶת יִלְלוֹת
הַחֲתוּלִים וְהָאִשָּׁה מֵהַקּ
וֹמָה הָרִאשׁונָה, הַמְּאַמֶּנֶת אֶת קוֹלָהּ בְּזִיּוּפו שֶׁל
ענֶג.
הַכּל מֵאֱלהִים, הָאִישׁ מוסִיף, הַכּל, גַּם הַכֵּף הַמְּצֻיָּן הַזֶּה, הוּא
צ
וֹחֵק וּזְכוּכִיּות מִתְנַפְּצוֹת, מוּאַזִּין מַקִּישׁ עַל אָזְנַי.
הַכּל מֵאֱלהִים, אֲנִי הֵד לְמִלּותָיו בְּקשִׁי, וְשׁ
וֹאֶלֶת : הַכּל?!
וּמָה עִם הַבְּדִידוּת, וּמָה עִם הַיֵּאוּשׁ וְעִם הָרעַ?
הַשְּׁתִיקָה י
וֹרֶדֶת, כְּחֻלָּה וּמְרֻבַּת פָּנִים, לֶאֱלהִים הַפִּתְרוֹנִים
וְהַבֶּכִי נֶאֱסַף בְּכִכַּר מִתְבַּיֵּשׁ
וְהַבֶּכִי נֶאֱלַם בַּמַּרְצָפות יָבֵשׁ
שְׁנַיִם זָרִים וְאַגַאדִיר אַחַת מִתְעורֶרֶת בַּלֶּהָבות, מַחְרִישָׁה חֲתוּלִים מֻכֵּי-
גַּזֶּזֶת, אִשָּׁה הַמִּתְרַגֶּלֶת שִׂיא.
וְנִדְמֶה שֶׁהַבַּזֶּלֶת
הִיא בְּכָל מָק
וֹם אותָהּ בַּזֶּלֶת
אֵצֶל צְהב הָעֵינַיִם וְאֶצְלִי הִיא סֶלַע
וְחונֶקֶת אֶת בֵּית הַבְּלִיעָה

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
נמרים מפלסטיק

יָא אַלְלָה, קַיִץ שָׁלֵם נְטוּל אַהֲבָה, וְכָל הַלַּחוּת הַזּאת, אֱלהִים.
עֲדָרִים שֶׁל מֶה-הָיָה-אלּוּ מִתְכַּנְּסִים וְנוֹרִים, כָּל הָעֲרָבָה בֵּינֵינוּ פְּגָרִים
וְלַשָּׁוְא, הַכּל בְּראשִׁי, אֲנִי וְעַצְמִי מְשַׂחֲקִים בְּאַבָּא-אִמָּא, עִם גִ'ירָפות
וַאֲרָיות, תּוצֶרֶת סִין, מִפְּלַסְטִיק מַצְחִין.
הָיִיתִי מודָה לְךָ
בְּאָבִי אָבִי, הָיִיתִי מודָה לְךָ
אֵיךְ שָׁתַלְתָּ א
וֹתִי לַנְּדוּדִים, אֵיךְ
וַאֲנִי א
וֹת קַיִן, וַאֲנִי הֶבֶל
הֶבֶל הֲבָלִים.

מָחָר אֶסַּע אֶל הַסָּוָנָה, יֵשׁ טִיּוּל מֻדְרָךְ אֶל נִמְרֵי הַלַּיְלָה
חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי טוב
לִרְאות חַיּות אֲחֵרות מִמֶּנִּי, שֶׁכָּמונִי, רב הַזְּמַן
מִתְנַהֲלות לְבַד.
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶמָּצֵא בְּחַיֵּיהֶן תְּשׁוּבות לְזָרוּת הַמְּקַנֶּנֶת בִּי
אוֹ לְפָחות אָבִין שֶׁבֵּין הָעֲנָקִים, גַּם וּוִירְגִ'ינְיָה וולְף
גַּם הֶמִינְגְוֵי, לא תָּמִיד הִרְגִּישׁוּ כָּזֶה אַי-יי-יי.

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
בטריפת הקלפים

רְעוּלַת פָּנִים, אֲנִי חוֹזֶרֶת וּמְחַיֶּכֶת אֵלַיִךְ
כְּאִלּוּ אֵינִי כְּחֻלָּה תַּחַת שִׂמְלָתִי הָאַחַת
אֵינִי כְּחֻלָּה בְּמִטָּתִי הַשְּׁבוּרָה, בַּכִּסֵּא, בַּצַּלַּחַת
כְּאִלּוּ הַפַּחַד מִמֶּנִּי וָהָלְאָה

מַה יֵּשׁ לְהָבִין? אַתְּ וַאֲנִי כָּכָה, כָּכָה קְרוֹבוֹת
יָכ
וֹלְנוּ לִהְיות אֲחָיוֹת שֶׁל מַמָּשׁ
בִּטְרִיפַת הַקְּלָפִים יָכ
וֹלְתִּי אֲנִי בְּאוֹתָהּ הַנְּשִׁימָה, בְּקַלּוּת גֵּאוגְרָפִית
לִהְיות אִשְׁתּו הָאַחֶרֶת
שֶׁל הַבַּעַל הַשָּׂבֵעַ, מֵר
וּבֵה הַנָּשִׁים שֶׁלְּךָ
(הָיִינוּ ח
וֹלְקוֹת אֲרוּחוֹת, מְסַמְּנוֹת אַחַת לִשְׁנִיָּה, בְּלִי הֶגֶה
בְּאֵין ק
וֹל "אֲנִי עֲיֵפָה, אֲחותִי, אַל תַּתְנִי לוֹ הַלַּיְלָה
לָב
וֹא אֶל חַדְרי")

נֶאֱנַחְתִּי. הוֹ, כְּפָרָהּ שֶׁלִּי, כְּפָרָהּ
אֲנִי ר
וֹאֶה לַךְ אֶת גְּדָמֵי הַכְּנָפַיִם
אֶת שְׂפָתַי הַלַּעֲנָה
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָמִיר כָּחל בַּכְּח
וֹל
לְהַבִּיט 
לַךְ בְּשָׁחוֹר שֶׁל הָעֵינַיִם וְלַחְשׁוֹב לָבָן,
וְאִחַרְנוּ זֶה מִכְּבָר לְהִתְעורֵר, אֲח
וֹתִי
כְּבָר אֵין אֲנַחְנוּ
יְכ
וֹלוֹת לַחְזוֹר, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלוֹת לְהַמְשִׁיךְ
וּלְחַיֵּךְ ע
וֹד

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

אל תעשה לי ילד

אַל תַּעֲשֶׂה לִי יֶלֶד.
יֶלֶד אֵינו שְׁבִיל גִּישָׁה אֶל בַּיִת, לא מָשׁוֹט
וְהַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ מְבֻקַּעַת, שׁ
וֹקַעַת
הַקַּבַּרְנִיט שִׁכּ
וֹר, הַדּוֹלְפִינִים מְשֻׁמָּרִים
בַּפַּחִיּות שֶׁל טונָה, וְכָל הַמְּלָחִים קְדושִׁים.

עַל חֲטָאֵינוּ, יִשְׁמר הַשֵּׁם
אַוָּה וּמִרְיָהּ פַּעֲמַיִם בְּיוֹם
יָנְקוּ לָנוּ אֶת הַדַּף, יַעֲלוּ אֶת הָרַף
(שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם נִתְכַּוֵּן, הֵן אֲפִלּוּ יַטּוּ עֲבוּרֵנוּ אֶת הַכַּף).
אָז בּוא וְאַל תַּעֲשֶׂה לִי יֶלֶד
אַל תַּעֲשֶׂה לִי
אֶת זֶה. אֶפְשָׁר גָ'מַיְקָה כָּל הַח
וֹרֶף
אֶפְשָׁר הוֹדוּ בַּסְּתָו, אֶפְשָׁר פַ'ז. הָעוֹלָם רָחָב (מָלֵא בַּיְּלָדִים)
בּ
וֹא וְנִכְתּוֹב שִׁירָה אַחֶרֶת, בּוֹא וְנַגִּיד סוֹרֶרֶת
נְטַפֵּס עַל עֵץ גָּב
וֹהַּ, נְשַׁחְרֵר עֲפִיפוֹנִים וְנַשְׁלִיךְ
פֶּטֶל עַל הַיְּלָדִים הָעֲצוּבִים שֶׁהֵם הַהורִים
שֶׁלָּנוּ
שֶׁלּא נָסְעוּ לְגָ'מַיְקָה (או לְה
וֹדּוּ, אוֹ לְפֶ'ז)
רַק עָשׂוּ אֶחָד לִשְׁנֵי
יְלָדִים, קָרְאוּ לָהֶם תִּקְוָה וְרַחֲמִים
וּבְת
וֹךְ תּוֹכָם, כָּל אֶחָד וְאַחַת בְּנִפְרָד, הֵם קִוּוּ
שֶׁאֲנַחְנוּ (אִם לא הֵם, אָז לְפָחות אֲנַחְנוּ) נַשְׂכִּיל
לְהַעֲרִיךְ, נִתְעַקֵּשׁ לְהַאֲרִיךְ בַּמִּשְׂחָקִים-
הַמַּקְדִּימִים, וְנִשְׂמַח בְּחַיֵּינוּ, וְנִצְחַק לְלא הֶרֶף
כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל
הָרֵיק

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

Cave painting of jane in the kitchen (פרגמנט)

מִשְׂחֲקֵי הָרולֶטָה-הָרוּסִית שֶׁל גִ'ין וְהַתַּלְיָן מֵאֲחוֹרֵי גַּבְּךָ, מְשַׁעְשְׁעִים אוֹתָהּ בִּזְמַן
שֶׁהִיא נ
וֹשֶׁפֶת עַל פִּיּות אַקַדְחַיִיַה. אֶתְמוֹל בָּחֲרָה זָנָב
וְשִׂמְלָה (אַתְּ א
וֹתָהּ הַשִּׂמְלָה שֶׁאָמְרָה שֶׁבַּחַיִּים לא תִּלְבַּשׁ) עֲבוּר טֶקֶס
הַקְּבוּרָה שֶׁלְּךָ.

הַכּל יָדוּעַ מֵראשׁ, אִישׁ אַכְזָר, הַכּל יָדוּעַ מֵראשׁ.
יִהְיוּ פִּרְצֵי הַצְּחוֹק הַמֻּכָּרִים וְהַכּוֹמֶר לא יַצְלִיחַ לְבַטֵּא אֶת שִׁמְךָ.
אָחִיךָ הַצָּעִיר יַהֲגֶה מַשְׁמָעוּת חֲדָשָׁה לַחַיִּים אֶל מוּל פֶּלֶא מ
וֹתךָ, וְיַצְלִיחַ
כְּבַדֶּרֶךְ-עָגַב לְהִתְחַכֵּךְ עַל כַּמָּה שֶׁיּותֵר יַשְׁבָנִים, בְּלִי הַעֲדָפָה בְּרוּרָה הוּא
יְמַרְפֵּק שָׁדַיִם כְּפִי יְכָלְתּ
וֹ. חֲזִירִים בַּשְּׂמִיכָה, שִׁפּוּדֵי-עֵץ וּפִתְחֵי-
בַּקְבּוּקִים יִנְעֲצוּ מְלֵאִים וְיִשּׁוּב
וּ רֵיקִים. אַחַת לְכַמָּה דַּקּוֹת מִישֶׁהוּ יאמַר:
כֶּסֶף-כֶּסֶף-כֶּסֶף, וְסַנְטֵרִים מְשֻׁמָּנִים יְהַנְהֲנוּ.
יִהְיוּ פּ
וֹרְצֵי הַחוֹק הַיְּדוּעִים וְאַחֲיותֶיךָ הַנְּזִירוּת תבדוֹקנה אֶת
כַּפּ
וֹת יָדַי הַמֻּזְמָנִים, נָעוֹת בִּתְפִלָּתָן קָדִימָה וְאָחוֹרָה תּוֹךְ כְּדֵי חִדּוּד
בְּקִיאוּתָן בִּכְלֵי זֵין תנ"כיים, וּבְחֶשְׁבּון פָּשׁוּט: א
וֹרֶךְ כְּפוּל רוֹחַב
שָׁוֶה, וְגִ'יזְּס
ה
וֹ, גִ'יזְּס הוּא שֵׁם טוב לִגְנוֹחַ

לא תִּהְיֶינָה דְּמָעוֹת, אַף אֶחָד לא רוֹצֶה לַחְתּךְ בְּצָלִים בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל
מְסִבָּה, וַאֲנָשִׁים, כְּמ
וֹ אֲנָשִׁים, שִׁבְעִים כְּבָר זִיּוּפִים מִבַּיִת. 'גִין
תּ
וֹפִיעַ רַק אַחֲרֵי הַהֶסְפֵּד, רַק אַחֲרֵי שֶׁזֵּעָה תִּשָּׁבֵר עַל זְרוֹעוֹת הַקַּבְרָנִים
כְּשֶׁכְּבָר יאמְרוּ לְעַצְמָם הָא
וֹרְחִים: זוֹ הָיְתָה שִׂמְחַת חַיַּי
וְהִיא חָלְפָה מַהֵר כָּל כָּךְ. תּ
וֹפִיעַ עִם מַר סְמִית' וְאָדוֹן וּוסוֹן, עקֶב אֶחָד
שָׁבוּר, ג'ונִי בַּבַּקְבּוּק וְהָאדֶם מָרוּחַ עַד לְא
וֹתָהּ הַשִּׂמְלָה הַמְּעִידָה עַל
מ
וֹתָהּ.
כְּשֶׁיַּתְחִילוּ תַּנֵּי-הַיֵּאוּשׁ לְיַלֵּל, גִ'יןְ תִּפְתַּח פִּיהָ לַזַּמָּר. בְּק
וֹר צָלוּל,
עֲנִיֶּיהָ נְעוּצות בָּעֲרָבָה, גִ'יןְ תָּשִׁיר הַכּל א
וֹדוֹת סוֹף עוֹנַת
הַיִּחוּם וְאֵיךְ, וְכַמָּה הִזְדַּיַּנְתֶּם וִירִיתֶם, אַתָּה וְהִיא בְּכָל הַמְּק
וֹמוֹת
וְגַם כָּאן, בְּלֵיל כָּל הַקְּדושִׁים, שָׁעָה אַחַת וְעֶשְׂרִים דַּקּות לִפְנֵי
שֶׁרָאִיתָ בִּמְח
וֹל עוֹפוֹת הַטָּרֵף סִימָנִים לָאַהֲבָה, וְאָמַרְתָּ
לַעֲז
וֹב בְּיַחַד אֶת מִיסִיסִיפִּי עֲרוּפַת הָראשׁ, לִחְיוֹת הָגוּן לְשֵׁם שִׁנּוּי.
לְחַיֵּךְ, אָמַרְתָּ לָהּ.
וְגִ'יןְ צָחֲקָה- – –