נָמוּ, נָחוּ הָרוּחוֹת,
הַשְּׁמָשׁוֹת כְּבָר דּוֹעֲכוֹת.
כּה זַכִּים וְנָאוִים
נִיצוֹצוֹת הַכּוֹכָבִים.
אֵין עוֹד פָּחַד בַּשַּׁלְוָה,
נוּמִי-נָא בַּת אֲהוּבָה.
קוֹל שִׁירַי עַכְשָׁו מַנְעִים
נוּמִי-נוּמִי-נִים.

כָּל אֲשֶׁר שָׂבַע טִרְחָה
נָח, שׁוֹקֵעַ בִּמְנוּחָה;
פּה נָסְכָה שֵינה קַלָּה
רֹב עֶדְנָה בָּאֲפֵלָה.
הָעֵצִים וְהַפְּרָחִים
בֵּין צְלָלֵי הַגַּן נָחִים.
עַד זְרִיחָה קוֹלִי מָנְעִים
נוּמִי-נוּמִי-נִים.