שְׁלוֹמִי נוֹסֵעַ (בָּאוֹפֶן דַּי קָבוּעַ)
כָּל יוֹם (בִּסְבִיבוֹת הַשָּׁעָה 9 וְרֶבַע) לְחֵיפָה,
וְעַד שֶׁיְּגִיעַ חֲזָרָה-
נוֹרְדַאוֹ. נוֹרְדַאוֹ מַמָּשׁ לא רְגוּעָה.

וּבְתֵל-גַּנִּים
יֵשׁ הַטּוֹעֲנִים
שֶׁאָסַף דַּיָּן נִצְפֶּה
בִּרְחוֹב חַד-סִטְרִי, עִם שַׂקִּית זֶבֶל וְכַלְבָּה,
בְּעוֹדוֹ צוֹפֶה בַּחֲזָרָה
עַל הַמַּשְׁקִיפִים עָלָיו
מִכָּל זְגוּגִית וְשִׁמְשָׁה

וְהוּא כּוֹתֵב בְּיוֹמָנוֹ מִיָּד:
"רָמַת-גַּן עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת מָקוֹם מְסֻכָּן לְאָדָם נָטוּל מְזֻמָּן!". נְקֻדָּה.

וּשְׁלוֹמִי (כְּהֶרְגֵּלוֹ) חוֹזֵר מֵחֵיפָה
בַּשָּׁעוֹת הֶחְשִׁיכָה
פַּרְצוּף לא מְסֻדָּר וְאוֹתוֹ תֵּרוּץ מֻכָּר
אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר, נוֹרְדַאוֹ כְּבָר הִתְרַגְּלָה
לִחְיוֹת בַּחֲרָדָה.

וּבְתֵל-גַּנִּים
מְעַטִּים יוֹדְעִים
כַּמָּה לְבַד
יָכוֹל לִהְיוֹת אָדָם אֶחָד
בִּשְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים לְחָיָיו

וְהוּא מְכַבֶּה אֶת מְנוֹרַת-הַלַּיְלָה שֶׁלְּצַד מִטָּתוֹ ("הַזּוּגִית").
וְהוּא מַבִּיט בְּאִשְׁתּוֹ. מִן מַבָּט לא מְתֻכְנָן-
שֶׁשָּׁכַח עוֹד אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה,
לִפְנֵי שֶׁהֵחֵל לִנְדוֹד בֵּין הַסַּפָּה שֶׁבַּסָּלוֹן
וּלְבָתֵּי-מָלוֹן.

וְהוּא עוֹצֶם אֶת עֵינָיו הַחוֹרְקוֹת.
מְחַפֵּשׂ פִּתְרוֹן שֶׁיְּאַרְגֵּן לוֹ אֶת כָּל ה"עַכְשָׁו".
הַנִּצָּב לְפָנָיו.
הָעוֹלֶה מִנְּחִירָיו.
הַיּוֹרֵד בִּגְרוֹנוֹ.
הַזּוֹרֵם בִּוְרִידָיו.

וְנוֹרְדַאוֹ, נוֹרְדַאוֹ לא רְגוּעָה.