מִרְדָּף אֶל הָאֵינְסוֹף הִיא הַמּוּזִיקָה
הָאִירִית. וַאֲנִי מַתְחִילָה לָרוּץ
וּצְעָדַי מוּאַטִּים בָּאֲוִיר וְהַפֶּה
נִשְׁמַט, אֶל הַמִּטְבָּח.
וּמֵהַחֶדֶר שֶׁלִּי מִתְקַצֵּר הַמֶּרְחָק
וּבְדֶרֶךְ יוֹשֵׁב הָאָב שֶׁלִּי
אוֹחֵז דַּרְכּוֹן.
לְאָן וְהַאִם אַתָּה רוֹצֶה לִנְסוֹעַ?
וּבְאֵזוֹר הַקְּרָבוֹת נִשְׁמֶטֶת הַמּוּזִיקָה
לִכְדֵי לְחִישָׁה וְנֶעֱלֶמֶת.
רַק צִיּוּץ צִפּוֹרִים נִשְׁמַע
הֵיכָן שֶׁאֲחִי הַקָּטָן נֶהֱרַג.
וּבְדַרְכּוֹ אֶל הַחֶדֶר בְּפָנִים
קְפוּאוֹת אֵין דָּבָר בָּאֲוִיר הַמְּגוֹנֵן
עָלָיו פְּרָט לַהַבָּעָה הַמֵּתָה
Play dead, וְהוּא אָכֵן.
וּבְמִטְבַּח מוּזִיקָה אִירִית שֶׁל
מְנוּסָה וְאֵזוֹר הַקְּרָבוֹת מֵאֲחוֹרֵי
אֵין לְהַפְנוֹת אֶת הראשׁ.

אדם נרדם בעמידה בראשיתו של אוטובוס

אָדָם נִרְדַּם בָּעֲמִידָה בְּרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל אוֹטוֹבּוּס. הָעֵינַיִם מִתְגַּלְגְּלוֹת לְלָבָן, הַפָּנִים מִתְעַרְטְלוֹת. הוּא יוֹצֵר כוֹרֵאוֹגְרַפְיָה שֶׁל שֵׁינָה. נְשִׁימוֹתָיו עֲמֻקּוֹת. אַנְשֵׁי הָאוֹטוֹבּוּס מוֹתִירִים לוֹאֶת קִדְּמַתּוּ וְנִדְחָסִים בְּסוֹפוֹ מְפַחֵד מַגָּע מְטַמֵּא. יָדָיו מִתְלַפְּפוֹת כְּשֶׁרַכִים סְבִיב מוֹטוֹת הָאֲחִיזָה וְהִנֵּה הוּא צוֹלֵב עַצְמוֹ. ראשׁוֹ נָח עַל כְּתֵפוֹ. הוּא רוֹעֵד אֶת הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁאָמַר לִי לִפְנֵי כֵּן: "עַד כַּמָּה אֶפְשָׁר לִמְצוֹץ אֶת דָּמוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל?" הוּא מְפַרְכֵּס אֶת תְּנוּחוֹת הַמִּטָּה, ראשׁוֹ שׁוֹאֵף אֶל בִּרְכָּיו. אַחַת הַיּוֹשְׁבוֹת מֵאֲחוֹרֵי עֲמִידָתוֹ קָמָה וְנָעָה אַף הִיא אֶל קִבּוּץ הַמִּתְגּוֹדְדִים בַּתַּחְתִּית, הִיא מְמַלְמֶלֶת בַּהוֹלָכָה. הַקָּצִין שֶׁלְּיָדָהּ קָם אַף הוּא,נָע אֶל מוֹשָׁב שֶׁהִתְרוֹקֵן. בַּמּוֹשָׁב הַשְּׁלִישִׁי הָרוֹקֵד מִתְיַשֵּׁב ראשׁוֹ נִשְׁמַט אֶל הַחַלּוֹן. הַחֲדָשִׁים שֶׁעוֹלִים מְמַלְּאִים אֶת הָרֵיקָנוּת, וְרֵאשִׁית הָאוֹטוֹבּוּס מִתְמַלֵּא. הֵם אֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַסּוֹד אֲשֶׁר מָצוּי בְּפוֹעֵל. הֵם רוֹאִים זָקַן שֶׁל שָׁבוּעַ, כּוֹבַע מִצְחִיָּה, סַנְדְּלֵי שׁוֹרֶשׁ. כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן בִּיְּשִׁיבָה הוּא פָּחוּת מְסֻכָּן לָהֶם. הוּא אֵינֶנּוּ צוֹלֵב עַצְמוֹ וּמַטֶּה אֶת ראשׁוֹ. הוּא אֵינֶנּוֹ שׁוֹאֵף אֶל בִּרְכָּיו, עֵינָיו אֵינָן מִתְגַּלְגְּלוֹת. הַכוֹרֵאוֹגְרַפְיָה הָעַתִּיקָה מֻנַּחַת בִּמְקוֹמָהּ.

כְּשֶׁיָּצָאתִי הִתְקָרֵב אֵלַי הֶעָבָר כְּכַדּוּר אוֹר בְּסִרְטֵי אֲסוֹנוֹת.
הָיוּ אֵלּוּ שְׁנֵי צְעָדִים –
הָרִאשׁוֹן מְמוֹטֵט
וְהַשֵּׁנִי אוֹסֵף, מַדְבִּיק מֵחָדָשׁ.
הַשְּׂרֵפָה הָעֲנָקִית שֶׁהִתְחוֹלְלָה בַּסֶּרֶט חָרְכָה גַּם אֶת קַצְווֹת הָעוֹלָם,
הַצַּעַד הַשֵּׁנִי לָכֵן הֵצִיץ מֵעֵבֶר לַקְּרוּם הַמְּבֻתָּק,
שָׁם עֲדַיִן חָיוּ צוּרוֹת הַחַיִּים הַקְּטַנּוֹת.
הָאֲוִיר הָיָה צַח מִדֵּי, וּמַכָּה
וְהָרֵאוֹת שֶׁנָּשְׁמוּ אוֹתוֹ הִתְנַפְּחוּ עַד קַצוֹתַן.
שָם הָיָה אֶפְשָׁרִי פִּכְפּוּךְ הַהוֹרְמוֹנִים
בַּדָּם. שָׁם הָיְתָה אֶפְשָׁרִית הַהֲנָאָה.
שָׁם זִמַּרְתִּי לִי לְבַסּוֹף
אֶת עֲזִיבַת הַבַּיִת שֶׁל הַבִּיטְלְס.

בְּתוֹךְ רַעַשׁ
שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֵין יְצִיאָה מִמֶּנּוּ.
אָחַזְתִּי בְּיָדַי אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרַע.
הַטּוֹב נִשֵּׁק אוֹתִי
בְּפֶה פָּעוּר וַעֲצוּם עֵינַיִם,
וְהָרַע קִרְקֵשׁ בְּכֵלָיו.
בְּתוֹךְ הָרַעַשׁ הָאֵינְסוֹפִי
שֶׁל תֵּל–אָבִיב,
אֲנָשִׁים עוֹשִׂים עַצְמָם מְשֻׁקָּעִים
בְּעַצְמָם,
אֲבָל הָעֵינַיִם הַבּוֹהוֹת
צוֹעֲקוֹת הִצִּילוּ,
קְחוּ אוֹתִי אֶל הַבַּיִת.