למיה טבת דין
אַתְּ יְשֵׁנָה עַכְשָׁו
בַּצַּד הַקַּר שֶׁל הָעוֹלָם, סָמוּךְ
אֶל הָאֵינְסוֹף. לְאַט לְאַט
יִתְפּוֹגְגוּ פִּלְאֵי הַשֶּׁמֶשׁ, לֹבֶן יֵעָרֵם
עַל סַף בֵּיתֵךְ,
גִּזְעִי הָעֵץ יָנִיבוּ פִּטְרִיּוֹת עִנְבָּר,
הָעֲנָפִים יַצְמִיחוּ עַלְעָלִים
צְלוּלִים כִּבְדֹלַח
צְחוֹקָן של יַלְדוֹתַיִךְ הקְטַנּוֹת יִגְלֹשׁ
עַל אֲגַמִּים שְׁקוּפִים
שֶׁלֹּא מִכָּאן
(אֶצְלֵנוּ הַיַּרְדֵּן הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט
לְסֶדֶק סוּרִי אַפְרִיקָנִי
אֲבָל,
אֵינִי מַאֲמִינָה עוֹד לַשָּׁרָב הַזֶּה
מִתַּחַת לְכָזָב חֶשְׁוָן הַצְּהַבְהַב,
בְּדוּתוֹת הַחֹם וְהָאָבָק
טְמוּנַה אֱמֶת גְּשׁוּמָה)
*
כְּשֶׁתִּתְעוֹרְרִי, תֵּצְאִי אֶל הֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית
וַאֲסֻפָּה שֶׁל אַיָּלוֹת, מִסְדָּר דֻּבִּים וְלַהֲקָה הוֹמָה
שֶׁל אַוָּזִים
יַזְכִּירוּ לָךְ, גַּם זוֹ גָּלוּת
*
כְּשֶׁתִּשְׁכְּבִי פְּרַקְדָּן
סָדִין הַשֶּׁלֶג יִתְקַמֵּט תַּחַת גּוּפֵךְ הַדַּק
שְׁמָשׁוֹת עֵינַיִךְ יֵרָטְבוּ מִן הַהֶכְרֵחַ
וּמִן הַכִּסּוּפִים לְשָׁם
כְּצֶמֶד מַגָּבִים
יָנוּעוּ זְרוֹעוֹתַיִךְ מַטָּה מַעְלָה,
בִּתְכִיפוּת גְּדוֹלָה,
בְּקֶשֶׁת רְחָבָה
אֵלֶּה הַכְּנָפַיִם
כְּמוֹ נֶבֶט רַךְ שֶׁל אֲפוּנָה מִתּוֹךְ מַצָּע
שֶׁל צֶמֶר גֶּפֶן לַח
יַפְצִיעוּ מַלְאָכִים מִתּוֹךְ הַשֶּׁלֶג
*
אוּלַי תּוּכְלִי לִרְאוֹת אוֹתָהּ
לְהֶרֶף קַל
*
גַּם אַתְּ יוֹדַעַת:
אַהֲבָה הִיא שְׁנֵי גַּעְגּוּעִים שֶׁנִּלְפָּתִים
בְּלֵב אֶחָד
*
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי, הַאִם הוֹרֵינוּ
נִפְגָּשִׁים בְּעֵבֶר הַנָּהָר הַהוּא?
*
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי
הַאִם הֵכַנְתְּ כְּבָר אֶת נַפְשֵׁךְ
לִקְרַאת הַחֹרֶף?
