גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

פתח דבר

ארון בגדים ענק בו היית מתחבאת בילדותך. וילון בדירה זרה, מוסט מספיק בכדי שתראי את מסגרת החלון, 
אבל לא בשביל שתצליחי להביט החוצה. הם חוזרים אליך עכשיו, זיכרונות צפים, מבלי שתדעי מאיפה הם באו. 
מחזירים אותך אל הילדות, מתעקשים איתך על העולם את נותנת להם לעשות בך דברים, מדייקת בעצמך, תוך כדי, 
מילים; עושה בעצמך שפה שהיא שלך. מבינה שבעצם אף פעם לא עזבת את המקומות שהשארת מאחור – 
מתחבאת מהרוע, כמו מהתחת של אדון זכאי. מניחה לעצמך להתבונן ב״חיים עצמם״. 
לתת לשירה לקחת אותך איתה. ולחזור אל המוכר וידוע, אל העדן.  
כמו במשחק הילדות שבו השענת את מצחך על היד, הצמדת אל הקיר והכרזת:
 ״כל העומד מאחורי ומלפני ומצדדי – הוא העומד: אחת שתיים שלוש".

סתיו עכשיו. זמן להניח לשירה, לאמנות, לספרות – לפרוע בנו.
והרי מחבואים ומקומות מסתור תמיד יהיו ביסוד היצירה: סוד, לברוח ממנו ואליו.
בגיליון החוטם החדש,15 במספר, מסתתרים 20 יוצרות ויוצרים, שרק מחכים שתהפכו בהם.  

תמונת שער: שמרית שבתאי

 

לאה פילובסקי: עכשיו עלי, לכרמי בצעירותו

 

מטורה: האור של העצמות, קיום קיץ (תרגום: גילי חיימוביץ׳)

 

ענת דוברת בן עזרא: לאחר החגים

 

אמנון דויד ער: Wie Lange hält das  licht

 

איתן דרור פריאר: הושיעה את עמך

 

גלי שריג: גוף

 

לירז אקסלרד: ילד על העץ

 

השעה הכי יפה – משירי יותם ראובני (דויד פרל, סיון לוי, אלון לוטרינגר)

 

עודד וולקשטיין: מבחר מתוך ״אני אומר לכם שאני מת״.

 

שמרית שבתאי: Handle with care

 

עמיחי חסון: זאת הפעם

 

נדיה עדינה רוז: הליום

 

סלין אסייג: באנציקלופדיה של כל העמים

 

גיל פוזנר: רגע לבד

 

אורין רוזנר: ארבעה שירים

 

דניאל באומגרטן: שלושה שירים

 

ענת שטיינדלר: Neither home, Nor mine

 

אסף דבורי: לוויתן