אִם הָיָה פֹּה אֲגַם וְהָיִינוּ טוֹבְלִים
הָיִיתִי רָץ לָךְ רָחוֹק עִם כָּל הַבְּגָדִים
אֲבָל כָּל הַזְּמַן עִם הָרֹאשׁ לְאָחוֹר –
לִרְאוֹת אֵיךְ צוֹמְחִים לָךְ עוֹד זוּג שָׁדַיִם מִתּוֹךְ הָאֲדָווֹת
וּנְחָשִׁים מֵרָאשֵׁי הָעֵצִים מְפַחֲדִים בָּךְ לִנְגֹּס.
וְאַתְּ צַעֲקִי מֵאֲחוֹרַי "פַּעַם, בְּרוּסְיָה"
וַאֲנִי לֹא אָבִין מָה זֶה אוֹמֵר
תְּדַבְּרִי אִתִּי עַל נִיטְשֶׁה וְאִיצֶ'ה, סֶפִי רִיבְלִין, בָּרוֹן כֹּהֵן, פִּירוֹשְׁקִי, הַסַּנְדָּק וְלָק אָדֹם בַּבֹּהֶן…
אֲנִי דַּוְקָא כֵּן מִסְתַּכֵּל לָךְ בְּתוֹךְ הָעֵינַיִם.
אֲבָל לָמָּה זֶה נוֹצֵץ חָשַׁבְתִּי שֶׁזּוֹ מַחְמָאָה –
לְהַגִּיד לָךְ שֶׁיֵּשׁ לָךְ יֹפִי שֶׁל אוֹר בֶּלְגִּי עַל תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.