גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 16 16, קיץ 2020 קַיִץ זֶה

ערב ספרותי

טוב, אמרו, אבל מה עם המטפורה…? כן, אמרה, המטפורה… המטפורה היא מטונימיה, מטונימיה של מטפורה של האנפורה… והם באופוריה שומעים דברי ספרות, דברי חוכמה, נוגעים בקדושה. אבל תגידי, מתי זה… מתי זה נכתב, המכתב, הגירסה, העיסה, הפו-א-מה?
זה נכתב… טוב, בסתיו, בתש"ו, תנו לי לחשוב. בין תש"ו לתש"ז, זה סתם, מהראש, אני לא ממש בדקתי, אני זוכרת כשלמדתי לדוקטורט, לטריאומווירט, לרפרט, לפרפארט בפרט, כאמור, לדוקטוראט, אז אמרו לנו לשנן, לשנן, לגנן, לנגן, לארגן בגינה של הסיפורת כתבנו על הזכות, על הזרות, כתבנו לא-שטות…
כן, הם אמרו, פניהם זורחות, כוס התה מתקררת, המגש הנמס של ריבועי בקלאווה מזיעים על הפסנתר… כן, הם אמרו, אבל תמשיכי את הרעיון, תפתחי את התיזה, בבקשה, תקטפי לנו חובזה את החובזה הזאת משדה הספרות תספרי לנו עליו תגלי לנו את צפונותיו. טוב, אשתו גם היא היתה אשת חיל, תקתקה לו את כל הספרים שלו בכתיבה תמה, תדעו – לוחשת – שהוא בגד בה די הרבה, היה לו מהצד, על ימין ועל שמאל, זה ידוע, זה נחוץ, זה מקובל, זה כמו נשיאי ארצות הברית, הם צריכים לשחרר לחץ, היתה לו גננת בתל אביב, כתבו שהיא היתה ציירת ברמת גן אבל זאת טעות, לי ידוע שבאמת היא היתה גננת מציירת מתל אביב, אבל זה רכילות ספרותית, זה לא ברמה. אבל תמשיכי, תגידי, הם אמרו ועיניהם זורחות, חיכם דביק-בקלווה מתמוססת, נוגסים באררט, בטאג' מאהל, בקסנדו העסיסי של הספרות, מה הוא חשב אז כשהוא כתב, מה הוא כתב כשהוא חשב, מה הוא הגה כשהוא שגה כך בכתיבה, בהרהורים, מה הוא הרהר, למה הוא ה-ת -כ -ו -ו -ן המשורר?
היא הירהרה – היא מתהרהרת – מה זה יכול להיות אם לא גורל המדינה, השכינה, הגורל של הכתיבה, של האנושות – בגורל של האנושות הוא הרהר… ומה עם האומה? טוב, זו מטפורה. מטפורה של המצב הקיומי הלאומי הנאומי המאומי של המצב הקיומי של היהודים במחצית הראשונה! אה! המחצית הראשונה! למה לא אמרת זאת קודם… כן, כן, זה ברור, אבל מה עם המחצית השנייה? איפה היא? מי אכל אותה? טוב, היא עוד מתרחשת, מתעקשת להתרחש, היא עוד לא גמורה, המחצית השנייה!
יפה, הם אמרו, נחים על הענן של הניחוח של הדברים של הספרות על הכרית של השקיק של התה על התחתית של כוס התה המתקרר, נחים על השקיק הלח, קלים כנוצה, יפה, אז תסמלי לנו בבקשה את הביאור, כלומר תבארי בבקשה את הסמל, את סמל-העל, אנא בבקשה, את שיודעת, תבארי, תפארי.
אז היא פערה.