גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

עץ

 ללאה וחגית, ולילדיהן.

פַּעַם, כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד גַּרְתִּי בַּמִּדְבָּר. 
לא הָיוּ לָנוּ שְׁכֵנִים, רַק שְׁלָדִים שֶׁל בִּנְיָנִים.
הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ נִרְאֶה כְּמוֹ אוסֶף לִוְיְתָנִים.
סִירוֹת קוֹצָנִיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת, וְדַרְדַּר.

יוֹם אֶחָד לְפֶתַע סָתַם כָּךְ 
הֵיכָן שֶׁאָבִי הָיָה שׁוֹטֵף אֶת הַפַּח
בָּקַע פִּתְאוֹם נָבַט, חוּם וְיָרוק
יָרַדְתִּי זֹאת תֵּכֶף לִבְדּוק.

שָׁאַלְתִּי: מִי אַתָּה? הַאִם אַתָּה שִׂיחַ? 
הוּא אָמַר:"מֻקְדָּם לָדַעַת.
הַחַיִּים יְלַמְּדוּנִי בִּינָה וְדַעַת"
(נִרְאֶה לִי שֶׁהָיָה דָּתִי, צָעִיר וּמַבְטִיחַ)

"בֵּינְתַיִם הַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ קָשָׁה. 
תּוּכַל לְהָבִיא כּוֹס מַיִם בְּבַקָּשָׁה?"
הֵבֵאתִי כּוֹס מַיִם לַשָּׁכֵן הֶחָדָשׁ
הָיִיתִי שָׂמֵחַ וְגַם דַּי נִרְגָּשׁ.

לא בְּכָל יוֹם מְנַהֲלִים שִׂיחָה עִם צְמָחִים 
אוּלַי יִהְיֶה פֶּרַח אוּלַי יִהְיֶה פְּרִי
אוּלַי גַּם עֵץ סָרַק – בְּעֶצֶם זֶה לא בָּרִיא
אֲבָל לִי בָּרוּר שֶׁנִּהְיָה זוּג אַחִים.

טִפַּלְתִּי בּוֹ, הִשְׁקֵיתִי בְּלִי דַּי 
הַצֶּמַח הַזֶּה צָמַח, בְּחַיַּי.
נַעֲשָׂה הוּא עֵץ דֶּקֶל עִם כַּפּוֹת רְחָבוֹת
אֲשֶׁר אֶת הָרוּחַ מְאוֹד אוֹהֲבוֹת.

עָבְרוּ הַשָּׁנִים, הוּא נַעֲשָׂה עֲנָק 
לא כְּמוֹ בָּעֵץ הַנָּדִיב,
יְחָסֵינוּ טוֹבִים, אַהֲבָה לא הֵשִׁיב.
אֲנִי אוֹתוֹ אוֹהֵב מִמֶּרְחָק.

פֵּרוֹתָיו עוֹשִׂים לִי יָבֵשׁ בַּפֶּה, 
הוּא דֵּי תָּמִיר וּכְלָל לא יָפֶה
אֵינוֹ נוֹתֵן צֵל וְאֶת אַהֲבָתִי
לְהַנְצִיחַ עָלָיו זֶה דֵּי בְּעָיָתִי.

אַךְ אֲנִי אוֹהֵב לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ, 
שְׁנֵינוּ אוֹהֲבִים בְּיַחַד לַחְשׁוב.
סוֹפֵק כַּפּוֹתָיו כְּשֶׁלִּי לא טוֹב,
יוֹדֵעַ לִצְחוק, כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ.

עָזַבְתִּי אֶת הַבַּיִת הִפְלַגְתִּי לַמֶּרְחַקִּים 
קָרוּ לִי דְּבָרִים עֲצוּבִים וּמַצְחִיקִים
וּכְכָל שֶׁהָעֵט כּוֹתֵב וּמִתְרוֹצֵץ
אֶת הַכּל רָצִיתִי לְסַפֵּר לָעֵץ.

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְהָעֵץ נֶעֱלַם. 
שָׁאַלְתִּי אֶת אַבָּא אֵיךְ זֶה קָרָה,
הַאִם לא שָׁמַעְתָּ קְרִיאוֹת לְעֶזְרָה?
עֵצִים לא נֶעֱלָמִים כָּכָה סְתָם.

אָמַר לִי אָבִי: קִבַּלְנוּ קְנַס 
הַפַּקָּח אֶת הַכַּלְבָּה לְפֶתַע תָּפַס
רָצִינוּ גָּדֵר פְּשׁוּטָה, בִּזְבַּזְנוּ יוֹתֵר
לא רָאִיתָ שֶׁשִּׁנִּינוּ אֶת כָּל הֶחָצֵר?

הִלְבַּשְׁנוּ אוֹתָהּ שַׂלְמַת בֶּטוֹן וּמֶלֶט 
וְהָעֵץ עָמַד בְּדֶרֶךְ
כָּךְ הַדְּבָרִים בָּעוֹלָם, נוּ טוֹב בְּעֵרֶךְ.
עַכְשָׁו תֵּלֵךְ לִסְגּור אֶת הַדֶּלֶת.

הִבַּטְתִּי הַחוּצָה, אֵיזֶה אָסוֹן 
בָּטַח כָּאַב לָעֵץ הַקָּטֹן
הֶחָצֵר יָפָה, אַךְ כּוֹאֵב הַלֵּב
אֵין יוֹתֵר עֵץ שֶׁאוֹתִי אוֹהֵב.

וַדַּאי בִּשְׁבִילְכֶם זֶה לא נוֹרָא, 
כֻּלָּהּ עֵץ דֶּקֶל, וְלא עֵץ זַיִת
אַךְ הוּא הָיָה בִּשְׁבִילִי שׁורֶשׁ וּבַיִת
וְאָנכִי עִמּוֹ בַּצָּרָה.

– – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
עָבְרוּ הַיָּמִים, הַבֶּטוֹן נִשְׁחַק.
כִּי שׁוּם דָּבָר רַע לא נִמְשַׁךְ לָנֶצַח
לְפֶתַע כְּמוֹ קִמּוּט בַּמֵּצַח
הוֹפִיעַ סֶדֶק, דַּק מִן הַדַּק.

מִן הַסֶּדֶק הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֶדֶק 
כְּאִלּוּ הַמִּדְבָּר צִמֵּחַ לוֹ חֵדֶק
בָּקַע פִּתְאוֹם נָבַט, חוּם וְיָרוק
יָרַדְתִּי זאת תֵּכֶף לִבְדּוק.

לִבִּי בִּי הֶלֶם, הַאִם הוּא הִבְקִיעַ? 
הַאִם חַבְרֵי הַיָּשָׁן שׁוּב הוֹפִיעַ?
הַאִם גַּם עֵץ יָכול כְּמוֹ אָדָם
יָכול לִחְיוֹת שׁוּב וְלָצֵאת לְעוֹלָם?

שָׁאַלְתִּי: מִי אַתָּה? הַאִם אַתָּה שִׂיחַ? 
הוּא אָמַר:"מֻקְדָּם לָדַעַת.
הַחַיִּים יְלַמְּדוּנִי בִּינָה וְדַעַת"
(נִרְאֶה לִי שֶׁהָיָה דָּתִי, צָעִיר וּמַבְטִיחַ)

"בֵּינְתַיִם הַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ קָשָׁה. 
תּוּכַל לְהָבִיא כּוֹס מַיִם בְּבַקָּשָׁה?"