גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 16 16, קיץ 2020 קַיִץ זֶה

עלי מ-IT

התפוצצות בועת ההי-טק בתחילת שנות ה-2000 מוצאת את עלי בוקריא, מנתח מערכות בחברת ההי-טק "טל-דוט", בתחילתה של התדרדרות אל פי תהום. עלי, ערבי ישראלי בשנות ה-30 המוקדמות לחייו, הוא אדם מורכב ומתוסכל וגם סוג של ניסוי חברתי שלא מבחירתו. הוא אגואיסט ודיכאוני, בודד, אנתיפט, קר ומופנם, טכנוקרטי ובעל אישיות על גבול הסכיזואידיות. בקיצור, עלי הוא תוצר פאתולוגי של החברה הניאו-ליברלית המערבית, על אף שביולוגית הוא בן למיעוט הערבי המסמל את האנטי-תיזה לתרבות זו.עלי הוא ניסוי חברתי וספרותי, משום שבכל אינטראקציה שלו עם עמיתיו היהודים ב"טל-דוט" עומדת אמביוולינטיות שיפוטית, שנכפית גם על הקורא: האם לשפוט את עלי כאדם קר ומנוכר, או כאדם עוין ומסוכן; האם כפרט עצמאי או כצד בסכסוך לאומי מדמם; האם על רקע תקוות השלום או על רקע תנופת הטרור המתחדשת עם תחילתה של אינתיפדת אל-אקצה.מתיחות זו מגיעה לשיאה כשנדמה לעובדי טל-דוט שהכתף הקרה של עלי – אל מול חיבתם המופגנת והפוליטיקלי-קורקטית בעידן התמימות של ימי אוסלו – קשורה להיותו לאומן פלסטיני שלא מעוניין בשלום. הקול המספר החיצוני והחסכני נותן רמזים לכך שעוינותו של עלי קשורה למזגו האישי, אך לא שולל את הפרשנות האחרת. בכך הוא מזמין את הקורא לקריאה פראונואידית, המאשרת פחדים נחבאים.

מכאן, הולכים האירועים והופכים אבסורדים יותר ויותר, עד לרגע בו נעצר עלי באשמת סיוע למחבל שהתפוצץ בסמוך למשרדי "טל-דוט" בהרצליה, במקביל לפשיטת הרגל של החברה. קריסה רבתי זו היא כישלונו של ערבי ישראלי להיות פרט במדינה, ואולי גם הכישלון להיות פרט בישראל באופן כללי: במדינה בה הפרטה היא עניין כלכלי-אינסטרומנטלי, מתקשים גם עובדי ההי-טק היהודים להתייחס לעצמם בסיפור הנשזר כאל יותר מפיונים בדרך אל מכירת חברת ההזנק ("סטארט-אפ") שלהם. הביטוי "סטארט-אפ" הופך בסוף לדימוי אירוני של הדרך למטה אותה עוברים כולם. ואילו המשבר הכלכלי, שמרכזו משבר אמון של משקיעים במושקעים, הופך לתמונת ראי מעוותת ליכולת להאמין בבני-אדם ובסיפורים שאנו שוזרים סביבם בימים כתיקונם.

זהו ספרו השני של יוני רוגוזין, יליד 74', לאחר "פצע בעקב", מ-2005, שזכה לשבחי הביקורות ולפרס ראש הממשלה. רוגוזין נולד וגדל בשכונת מוסררה בירושלים, ועבד בהי-טק עד שנת 2001. אימו של רוגוזין מתכנתת מחשבים, אביו ערבי, דודו מצד האב הוא אנטיפת ואחיו התאום הוא ביוגרף ידוע.

מחיר מומלץ 59 ש"ח. באילת 51 ש"ח.

כריכות אחוריות של ספרים, ראויות להערכתי להכרה כסוגה עצמאית, עם אסתטיקה, מוסכמות ופואטיקה משל עצמה, כניסיון לכונן שלד מאוחד של סיפור ומספר/ת. יש להן, אני מקווה, קיום מעבר לתרבות האינסטנט בה גם אני שרוי. כריכה אחורית זו נכתבה בהוקרה לכל כותבי וכותבות הכריכות האחריות באשר הם.