גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 16 16, קיץ 2020 קַיִץ זֶה

מפה לשם

safhana

שמן על בד // 100×100 ס"מ

״העולם הציורי שלי קורא למחשבה על החוויה המציצנית של הציור: ההצצה לסיטואציה הפרטית, האינטימית מתגלה כהתבוננות בלתי אפשרית, חסרת מיקוד, כזו הכלואה בקווי המתאר של הפנטזיה.
זו אינה מיישרת קו אלא פורעת אותו,היא בוגדנית ונאמנה,שומרת חוק וטרנסגרסיבית,אינה מחויבת לא למבט ולא לתאורה,נעה בין פרטי לקולקטיבי,מטרידה.
העבודות מיישרות מבט אל הגב של מושאי הציור,הם אינם מחליפים מבט,האם אינם מחזירים מבט. המבט האסור מייצר עולם חסר פרופורציה שמהדהד שאלות אודות ניקיון כפיים, אודות הבעלות על המבט.אודות משמעותם של סימנים ומסמנים כחלק מן המאבק המעמדי.
הציור מציע את הקשיחות של אי הסדר, את הנזילות של הסימן,מביט בבסיס ההוויה כדי להדהד את הסטיות שלה. ״