גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

מסעות אורידיקה (גירסת כיסוי)

 

חתונה תחתית
תיאור מקום-ההתרחשות
עיר-תחתיות נמוכה ואפורה כולה אולמות-מסדרונות-מבוכים עד-הים
באולמות התחתיים חתונת-פאר נמשכת (אם-כי לוּטָה אפור)
בצידה חיוורת-אילמת על הגב מוטלת אֵם-הכלה – זחל גדול-כבד לא-מוגן כלל – מתחת לתקרה-נמוכה ריבועים-ריבועים-משבצות-משבצות אור-לבן-מט (בלי-הרף) משבצת-אחת מקושתת הייתה מוארת מבחוץ
(הייתה ילדה צייתנית – כנועה וטובה הייתה – וכך הגיעה עד הלום)

הורי-החתן 

הורי-החתן היו מהלכים אט-אט בממלכת התחתיות אֵם-החתן הייתה מעשנת סיגרילה נתונה בפומית ארוכה לבושה שמלה אפורה צרה-ארוכה כפפות-עד-המרפקים עיניים-מאופרות-איפור-כבד אבי-החתן בחליפה מהודרת-אפורה ובעניבת-פסים-שחור-לבן הולך בעקבותיה (איך זה אין-אוכל אין-שתייה הרי יש יובש פה הרי הצמא גדול נורא)לב אם 
כל אותו זמן האֵם הייתה מקרבת לשפתיים היבשות של הבת-שלה מקלון-שלגון מלופף תחבושת טבולה במי-קרח שתמצוץ (והיא צריכה למצוץ חייבת-למצוץ אבל הרצון האמיתי שלה זה לא-למצוץ) פעם האכילה אותה האֵם בכפית לפה-גדול ביצה-רכה-נוטפת ו/או דייסת-קווקר (ואיפה הבת-של-הבת – הכלה – כל הזמן הזה אפילו לא רואים אותה כמה שהיא יפה)

אֵם הכלה 
כמה שעות או כמה שבועות – כל-זמן-החתונה – אֵם-הכלה הייתה מוטלת על גבה על מיטה-מוקפת-סורגים לְמטה-לְמטה מצב של לא-כלום פנים-למעלה ידיים-קשורות-לצדדים אפס-כוח אין-קול אנשים עוברים-שבים תקרה-על-הפנים אין אוויר
(האם היה פה רצח – או לפחות ניסיון-רצח)

התקרה לבנה מדי האור לבן מדי
התקרה הלבנה הייתה בלי ספק לבנה-מדי האור הלבן היה לבן-מדי / מעוור-מדי
(מה עשית-כבר / מה עשיתי)
(הבד הלבן [הלבן-מדי] הכותונת הלבן-פשתן
פעם מסדין-כותנה לבן תפרתי שמלת גב-חשוף שתי כתפיות מצטלבות היו לה על הגב ששזוף היה וחלק [ובחג שבועות שמלה לבנה קצרצרה מכווצת בחזה רקומה פרחים זר על הראש שמו לי אספרגוס דוקרני כמה חגיגי זה היה כמה מרומם / כמה דוקר])

ברקע סיפור הילדה
ברקע הסיפור הזה (אחד מהסיפורים) יש סיפור על הילדה שנולדה עם החור בלב – חור שבסופו של דבר מוביל אותה לשיתוק של מחצית-גופה –
(היא נולדה ככה – אף אחד לא היה ממש אשם בזה [בניגוד למה שהיא עצמה חושבת])

בלב המאפליה
(מלמטה-עד-למעלה) לא חושך היה – דווקא אור אור-גדול-מאוד חזק-מאוד אור-זרקורים-ממש וכל האור-הגדול עלי בשביל לראות אותי היטב לראות מה אני עושה איך אם אני נושמת/מתנהגת לראות שלא איעלם פתאום (זו הכוונה) וכל-האור-הזה מטשטש הכול את כל השאול-תחתיות-הדהויה אפרפר-לבן-חזק עד שכל הגבולות מתעמעמים הכול נשטח

וכל הזמן רעש-בלתי-פוסק
והיה שם כל הזמן דיבור-דברים הייתה התרוצצות בלתי-פוסקת – מה-כל-המהומה – אמרתי – שקט-שיהיה-כבר מכל הרעש הזה (אבל מי-כבר לובש שמלות לבנות היום [חוץ מכלה ביום חופתה] הרי לבן זה מתלכלך נורא תיכף ומיד כתמים-כל-מיני ותראי-כבר איך-זה-נראה [נורא])

וכל הזמן בכי
והיה בכי הרבה-הרבה בכי
(אם-כי עצור/דמום)
והאב היה יושב מנגד ואוכל-את-עצמו (אבל גם שותק וגם צוחק בסתר ליבו) וגם חושב – האִם זו הילדה הקטנה שהייתה לי
והאֵם הייתה דאגנית-חרדנית-עסקנית

תיאור החתן
החתן היה מי שליבו נתון כל-כולו לאור (ודווקא לאור החזק-הממוקד-המטשטש ששוליו כמעט אינם קיימים אלא רק מוקדו-הממוקד-עד-בלי-די) הוא לא ראה מרוב-האור ואז כשהוא הסתכל – המבט שלו היה ממית (והכלה-שלו רצתה שוב ושוב להוציא דבש-מסלע)

והכלה 
(תיאור הכלה יובא בהמשך – דמות הכלה חידתית לעת עתה –
– האִם היא אוהבת את חתניה
– האִם עברה התעללות-מינית-קשה
– ומה יהיה על ציפיותיה
זאת ועוד – הכלה אינה יודעת עדיין שחתן-זה הוא עיוור-מחשכים על כל פרטיהם-הקטנים / שעיניו נשואות רק למעלה [ולפעמים לצדדים] בעוד שהיא הכלה למטה [לפחות למחצה] וכך תשוקתה למעשה לא עשויה להתממש)