I
הַקַּלְפָן בְּפִנַּת הָרְחוֹב, הוּא אֲנִי.
מְבַקֵּשׁ מֵהָעוֹבְרִים וְשָׁבִים
"אֵיפֹה הָאַפּוּן תַּחַת הַקְּלָף?"
הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי מְרַמֶּה
וּבְכָל זֹאת בִּלְתִּי נִתְפַּס.

II 

אַינְאֵיך הֶלְאָה 

שִׁיר, כִּי לֹא נוֹתַר דָּבָר. 
לֹא קְסָמִים בַּשַּׁרְווּל.
לֹא אֵמוּן.

אָז שִׁיר. 

שִׁיר אֶת מַה שֶּׁהָיָה. 
שִׁיר אֶת זֶה שֶׁנָּגַעְתָּ.
שִׁיר שֶׁלֹּא חָשַׁבְתָּ.
שִׁיר אֶת הַיָּהֳרָה.

הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ הָיוּ 
גְּדוֹלוֹת,
הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ הָיוּ.
הַיָּדַיִם שֶׁלְּךָ
רְחָבוֹת.
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלְּךָ הָיוּ.

וּמִתּוֹךְ, 
וּמִתּוֹךְ הָעִוֵּר
תְּשׁוֹרֵר.

III 
בְּרוּנוֹ שוֹּלְץ מַאֲכִיל זְבוּבִים,
כְּמוֹ חַיּוֹת מַחְמָד.
בְּרוּנוֹ שוֹּלְץ כּוֹתֵב כְּתָבִים,
שֶׁל מַה שֶּׁאָבַד.

בְּרוּנוֹ שוֹּלְץ מְצַיֵּר, 
עַל בַּד, אָמָּנוּת גְּבִישִׁית.
בְּרוּנוֹ שוֹּלְץ כּוֹתֵב מִכְתָּב
לַאֲהוּבָה נָשִׁית.

זְבוּבִים אוֹכְלִים אֶת בְּרוּנוֹ 
אֲשֶׁר נוֹרָה בָּרֹאשׁ.
הַגּוּף הוּא פְּסֹלֶת וְאֵינוֹ קְדוֹשׁ

הַדָּם מְצַיֵּר אֶת בְּרוּנוֹ 
צִיּוּר חַדְפַעְמִי
אֲנִי כּוֹתֵב עָלָיו, וְכוֹתֵב עַל עַצְמִי.

IV
אָמְרוּ לִי "זֶה בֵּיתְךָ"
אָז פֹּה אֲנִי יָשָׁן.
אָמְרוּ "זֹאת אִשְׁתְּךָ"
אִתָּהּ אֲנִי שׁוֹכֵב.
אָמְרוּ "תֹּאהַב אוֹתָהּ".
אוֹתָהּ אֲנִי אוֹהֵב.

אָמְרוּ "זֹאת עֲבוֹדָתְךָ." 
אָז אֲנִי שׁוֹחֵט.
אָמְרוּ "זֶה לֹא מַסְפִּיק"
אָז אֲנִי בּוֹעֵט.
עַד שֶׁיֹּאמְרוּ "תַּמּוּת"
וְאֶתְמוֹטֵט.