אֻלְפָּן
(1)
עַל מָה שׁוֹתְקִים הַדְּבָרִים?
מָה חָבוּי בַּקַּרְקָעִית?
אֲמַרְתֶּם אָאָאָאָאָ–אָלֶף.
הֵבַנְתִּי בֵּית.
לֹא הִסַּקְתִּי מִלָּה שֶׁנּוֹבַעַת מֵאָלֶף–בֵּית.
הִיא הִתְחַבְּאָה בַּקַּרְקָעִית
בֵּין הַדְּבָרִים הַשּׁוֹתְקִים,
שָׁכְחָה אֶת מוֹעֵד הַמָּסִיק
שֶׁל אוֹתִיּוֹת חֲדָשׁוֹת.
(2)
גֵּרָה הֲיִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן –
פְּלִיטַת יַלְדוּת רוּסִית קְפוּאָה,
לִמְדִי כֵּיצַד לָמוּת לְמַעַן,
כֵּיצַד לִחְיוֹת מִפַּעַם לְפַעַם
יוֹמְיוֹם נוֹסָף לִרְפוּאָה.
תְּשַׁרְבְּטִי בְּיַד זוֹעֶפֶת
אוֹת מְרַקֶּדֶת, מְשֻׁנָּה –
פִּסַּת עִגּוּל מַקָּף רוֹדֶפֶת,
וְגֶרֶשׁ הֲפוּכָה נִכְפֶּפֶת
בְּזִיק תְּנוּעָה לֹא נְכוֹנָה.
"זֶה לֹא נָכוֹן!" הַמִּשְׁקָפַיִם,
הַמַּחְבָּרוֹת, הָעִפָּרוֹן,
הַיָּם, הָהָר וְהַשָּׁמַיִם,
וְחַלּוֹנוֹת עִוְּרֵי עֵינַיִם,
וְיֹבֶשׁ קַר בְּתוֹךְ גָּרוֹן.
מּוֹטוֹרִיקָה עֲדִינָה
מוֹטוֹרִיקָה עֲדִינָה שֶׁל שָׂפָה אָבְדָה לִי
לִפְנֵי אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
הַמִּלִּים שֶׁנּוֹתְרוּ – אֵלֶּה בְּנוֹת הָאָרֶץ הַיְּשָׁנָה –
הֵן מִלּוֹת שִׁגְרָה,
הַמִּשְׁפָּטִים – מִשְׁפְּטֵי יוֹם יוֹם.
אַךְ הָעִבְרִית הַדַּקָּה שֶׁל קוֹל וּדְמָמָה לֹא בָּאָה אֶל גְּרוֹנִי.
הַמִּלִּים הָעִבְרִיּוֹת שֶׁבְּפִי
הֵן חֲסִידוֹת גְּבוֹהוֹת,
הֵן אֲבָנִים כְּבֵדוֹת.
אֲנִי בַּת דְּמוּתוֹ שֶׁל צַיָּר קְטוּעַ יָדַיִם
מִסֵֵּפֶר שֶׁהִרְבֵּיתִי לִקְרֹא בְּיַלְדוּתִי:
הוּא הָיָה יוֹשֵׁב בְּצֹמֶת הוֹמֶה, כּוֹבַע קַבְּצָנִים בְּחֵיקוֹ,
וּמְאַיֵּר בְּפֶחָם אָחוּז בֵּין בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו
נֹכַח הַצּוֹפִים הַמִּשְׁתָּאִים מֵאֵימָה מְתוּקָה.
עֲצֵי אַשּׁוּחַ לֹא
עֲצֵי אַשּׁוּחַ לֹא בָּאִים לָכֶם טוֹב בָּעַיִן.
הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּנוּ לֹא בָּאִים לָכֶם טוֹב בַּפֶּה.
בִּשְׁבִילְכֶם אֲנַחְנוּ קִרְקָס רוּסִי:
נָשִׁים כְּנוּעוֹת,
גְּבָרִים שׁוֹתִים,
זְקֵנִים בַּמֶּדַלְיוֹת,
זְקֵנוֹת מְנַקּוֹת,
יְלָדִים מִצְטַיְּנִים בְּפִיזִיקָה,
יְלָדוֹת שַׁרְמוּטוֹת.
זְדַּיְּנוּ, אֲנִי אוֹמֶרֶת לָכֶם,
עִם הַמִּפְעָל שֶׁלָּכֶם,
עִם כּוּר הַהִתּוּךְ שֶׁלָּכֶם,
עִם הַשֵּׁמוֹת הַנְּכוֹנִים שֶׁלָּכֶם,
עִם הַנּוֹסְטַלְגְּיָה הַאָרִיק–איינשטיינית שֶׁלָּכֶם,
וְאַל תָּבוֹאוּ לִצְפּוֹת בַּקִּרְקָס הָרוּסִי שֶׁלִּי,
כִּי אֲנִי גֶּבֶר כָּנוּעַ,
וְאִשָּׁה שׁוֹתָה,
וְזָקֵן בַּחַנְיוֹן,
וּזְקֵנָה עַל נַדְנֵדָה,
וְיֶלֶד בַּחֲצָאִית טוֹטוֹ,
וְיַלְדָּה מְפַתַּחַת בְּפָּיתוֹן.
כֻּלָּנוּ רוֹקְדִים הוֹרָה
לִצְלִילֵי פוּסִי רַָיְוֹט.
הַגְדָּרָה עַצְמִית
– אַתְּ נִרְאֵית לֹא מִפֹּה.
– אַתְּ נִרְאֵית לֹא מִשָּׁם.
– לָמָּה קַר לָךְ? אַתְּ רוּסִיָּה!
– לָמָּה חַם לָךְ? אַתְּ מִיִּשְׂרָאֵל!
– יוּ! אֵין לָךְ מִבְטָא.
– דַּוְקָא יֵשׁ לָךְ מִבְטָא.
– אַתְּ יְהוּדִיָּה? מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים?
– כַּמָּה זְמַן אַתְּ בָּאָרֶץ?
– עֶשְׂרִים שָׁנָה בָּאָרֶץ וְעוֹד לֹא הִתְרַגַּלְתְּ?
– מֵאֵיפֹה הִגַּעְתְּ?
– (אֲנִי מִתְכַּוֵּן – מִשָּׁם)
– (אֲנִי מִתְכַּוֵּן – מִפֹּה)
– שְׂמֹאלָנִית? מוּזָר. אַתְּ רוּסִיָּה!
– יֵשׁ חָבֵר? אֵין? מוּזָר. אַתְּ רוּסִיָּה!
– לֹא תִּזְדַּיְּנִי אִתִּי? לֹא מַתְאִים. אַתְּ רוּסִיָּה.
– הִזְדַּיַּנְתְּ אִתּוֹ? כְּבָר? נוּ בֶּטַח, אַתְּ רוּסִיָּה.
קִצּוּר תּוֹלְדוֹת הַפֶמִינִיזְם הַפְּרָטִי
סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי לֹא נָהֲגָה בְּרֶכֶב
וְלֹא הֵשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.
סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי עָשְׂתָה לְבֵיתָהּ וְלֹא פִּרְנְסָה מִשְׁפָּחָה.
הִיא יָלְדָה יְלָדִים וְשָׂרְדָה מִלְחָמוֹת.
סָבְתָא שֶׁלִּי לֹא נָהֲגָה בְּרֶכֶב
וְלֹא הֵשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.
סָבְתָא שֶׁלִּי הִגִּישָׁה וּפִנְּתָה צַלָּחוֹת עֲבוּר בַּעֲלָהּ.
הִיא הָיְתָה רוֹפְאָה וְנִלְחֲמָה בִּסְטָלִינְגְּרָד.
אִמָּא שֶׁלִּי נוֹהֶגֶת בְּרֶכֶב (בַּחֲשַׁשׁ מָה)
וְלֹא מְשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.
אִמָּא שֶׁלִּי הִתְחַתְּנָה, כִּי צָרִיךְ, עִם גְּבָרִים לֹא נְכוֹנִים.
הִיא יוֹדַעַת לִיצֹר עוֹלָמוֹת בְּמִלּוֹתֶיהָ וְהַחִבּוּק שֶׁלָּהּ מַרְפֵּא.
אֲנִי נוֹהֶגֶת בְּרֶכֶב
וְאַף מְשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.
אֲנִי מְהַנְדֶּסֶת בְּכִירָה – יוֹדַעַת קוֹד, גְּבָרִים וְשִׁירָה.
לֹא הִתְחַתַּנְתִּי. סָפֵק אִם אֵלֵד יְלָדִים.
שְׁלַב הַהוֹכָחוֹת
עַל אֵיזוֹ רַכֶּבֶת תָּשִׂימוּ אוֹתִי
לְהוֹכִיחַ אֶת יַהֲדוּתִי –
קְרוֹן צַעֲצוּעַ שֶׁל יַלְדוּתִי?
מָה יִהְיֶה יַעַד נְסִיעָתִי –
עֲיָרַת רְפָאִים בּוֹהֶקֶת מִקְּרִינָה
בְּאוּקְרָאִינָה?
עִיר מָחוֹז לֹא גְּדוֹלָה–לֹא קְטַנָּה
בְּרוּסִיָּה הַלְּבָנָה?
מַצֵּבַת שַׁיִשׁ נוֹטָה עַל צִדָּהּ
לְצַד מַצֵּבוֹת גְּרָנִיט שֶׁל נֵבָה?
תְּבַקְּשׁוּ שֶׁאֶסְפֹּר אֶת הַמֵּתִים
מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים?
"מִי בַּמַּיִם, מִי בָּאֵשׁ, מִי בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ, מִי בְּעֵת לַיִל"
וְכֶתֶר יַהֲדוּתִי
יֻנַּח כְּמוֹ נֵזֶר חוּט תַּיִל,
כְּמוֹ אוֹת כָּבוֹד שֶׁל הָאֶזְרָח קַיִן,
וְהוּכַחְתִּי.
מֵם
עָלַי לְהַפְסִיק לִכְתֹּב,
לַחְדֹּל לְהַדְבִּיק מִלִּים
זוֹ לְזוֹ, זוֹ לְזוֹ.
כִּי הָעוֹלָם עוֹמֵד לִקְרֹס תַּחְתָּיו
בִּגְלַל עֹמֶס שַׁרְשְׁרָאוֹת מִלִּים כְּבֵדוֹת
שֶׁמַּתְחִילוֹת בְּאוֹת מֵם.
עָלַי לְנַתֵּק מִלָּה מִמִּלָּה,
מִלָּה מִמִּלָּה,
לִכְתֹּשׁ אוֹתִיּוֹת לְעִסָּה,
לְיַבְּשָׁהּ בַּשֶּׁמֶשׁ עַל גַּבֵּי אֲבָנִים שְׁטוּחוֹת.
הִיא תִּהְיֶה לְאַבְקָה.
הִיא תִּהְיֶה לְאָבָק.
עָלַי לְפַזְּרהּ בָּחֳפָנִים מְרֻשָּׁלִים,
בְּלֹא כָּבוֹד אוֹ טֶקֶס,
כִּי מָה הִיא אִם לֹא גְּלָלִים, הַפְרָשׁוֹת דְּלִיקוֹת.
עָלַי לִגְזֹר אִלְּמוּת מֵאִי–כְּתִיבָה
בְּמִסְפָּרַיִם קְטַנּוֹת, קֵהוֹת–לְהָבִים
שֶׁל צִפָּרְנֵי סָבְתָא.
תְּחִלָּה הָיְתָה מִלָּה.
בַּסּוֹף הָיָה אָבָק.
בֵּינֵיהֶם – שַׁלְשְׁלָאוֹת מִלִּים
שֶׁמַּתְחִילוֹת בְּאוֹת מ'.
בַּיִת
זֶה לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּיִת
שֶׁבּוֹ הַתִּקְרָה מֻנַּחַת הֵיטֵב עַל הַקִּירוֹת
וְהָרִצְפָּה נָחָה בֵּינֵיהֶם, נְקִיָּה מֵחוֹל
מִבְּלִי לָנוּעַ תַּחַת רַגְלַיִךְ
הַחַלּוֹנוֹת שֶׁפּוֹנִים דָּרוֹמָה
גּוֹמְעִים שֶׁמֶשׁ נְדִיבָה
וְאֵלֶּה הַצְּפוֹנִיִּים
מְקַבְּצִים אֶל מִסְגְּרוֹתֵיהֶם צְלָלִים
שֶׁל לְשׁוֹנוֹת הִיבִּיסְקוּס מְחֻדָּדוֹ
נַהֲמוֹת חֵשֶׁק חֲתוּלִיּוֹת
קִרְעֵי שִׂיחוֹת
חַבְלֵי כְּבִיסָה
חֹשֶׁךְ