בֵּין נֵכָר שֶׁלִי לְשֶׁלְּךָ,
בִּרְחוֹב שֶׁשְּׁמוֹ מַרְקִיב בַּגֶּשֶׁם
עִם תַּפְאוּרַת הַיְּלָדִים גַּנָבֵי הָאוֹפַנַּיִם
וְנָשִׁים פְּרוּעוֹת בְּגָדִים סְתוּרוֹת שָׂפָה,
שְׁמוּרִים לָנוּ חֶדֶר אֶחָד,
יְמָמָה אַחַת.
אֶת הַמַּפָּה שֶׁצִּיַּרְתָּ לִי שָׁכַחְתִּי מִיָּד,
אִם תַּעֲצוֹם – הַכּל יאבַד.
גַּם אִם תִּפְקַח.
וּמַהוּ שִׁיר הָעֶרֶשׂ
שֶׁיוּשָׁר לִשְׁנֵינוּ בְּקוֹל אֶחָד
| סְחַרְחֶרֶת צְלָלִים. נַסֵּה לַעֲצוֹר בְּלִי לֶאֱחוֹז, בְּלִי לִזְכּוֹר |
אֵין לָנוּ מָקוֹם בִּשְׁעוֹת הַפִּקָחוֹן.
כָּאן, הֵיכָן שֶׁיַּד הַקַּיִץ
סָרַה מִגָּרוֹן בְּאִי–רָצוֹן וְעֲטַלֵּפִים
יוֹרִים עַצְמָם מֵעַל לַמִּדְרָכָה
וְנִבְלָעִים בְּאוֹר הַיּוֹם,
רַק מֵאֲחוֹרֵי הַשְּׁמוּרוֹת אוּכַל לִרְאוֹת
אֶת צֶבַע הַוִּיסְקִי, הַשֶּׁלֶג שֶׁלְּךָ.
וְאַתָּה נִרְדָּם כְּשֶׁגּוּפִי עֵר עַד אֵימָה,
וְנוֹסֵעַ כְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה וּפָנַי לָחַלּוֹן.
מָה הַנֶּחָמָה
וּמַהוּ שִׁיר הָעֶרֶשׂ
שֶׁיָּעִיר אֶת שְׁנֵינוּ בְּבַת אַחַת
| רַכֶּבֶת הַלַּיְלָה חוֹתֶרֶת לָאוֹר, עֲלֵה וְהוֹתֵר אֶת גּוּפְךָ מֵאָחוֹר |
מָה אֲנִי לא:
מְשַׂחֶקֶת בְּהָיָה אוֹ לא הָיָה
תּוֹהָה אִם הָיִיתָ מַמָּשׁ אוֹ בְּדָיָה
כְּאִלּוּ יָכוֹלְתִּי לִבְדוֹת אֶת
שְׁנֵי חֶצְיֵי פָּנֶיךָ הַשּוֹנִים,
כְּאִלּוּ חֲצָיַי שֶׁלִי נֶאֱמָנִים.
וּכְמוֹ נוּרָה גּוֹוַעַת
שִׁמְךָ נִמְחָה וְנִזְכָּר וְנִמְחָה
שִׁשִּׁים הִבְהוּבִים בְּדַקָּה,
גַּפְרוּר אֶל גַּפְרוּר, שְׁתִיקָה בִּשְׁתִיקָה
וּמַהוּ שִׁיר הָעֶרֶשׂ
שֶׁיְכַסֶּה אֶת שְׁנֵינוּ בְּהֶרֶף אֶחָד
| בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, בַּדְּמָמָה שֶׁתִּשְׂרר– הָלוֹךְ וּפָחוֹת, הָלוֹךְ וְחָסוֹר. |
