מִבְּחִינָתִי הַקַּיִץ עָבַר,
רוּחַ מְגַלְגֶּלֶת בַּקְבּוּקִים
וְשַׂקִּיּוֹת מֵהַסָּלוֹן אֵלַי וּבַחֲזָרָה.
מָאַסְתִּי בַּיָּם
בָּאוֹפַנַּיִם
יֵשׁ מַחְשָׁבָה שֶׁמִּישֶׁהוּ יָכוֹל לִגְדוֹל בְּתוֹכִי
וְאֶת הָאֲרוּחוֹת אָכִין גַּם בִּשְׁבִילוֹ.
אוֹכַל מָה שֶׁהוּא אוֹהֵב וַאֲנִי פָּחוֹת
עֶרְכָּה לִבְדִיקַת הֵרָיוֹן בְּפַח הַשֵּׁרוּתִים שֶׁלִּי.
וַאֲנִי כְּבָר מַרְגִּישָׁה אֵיךְ כּל נְשִׁימָה שֶׁלִּי יֵשׁ בָּהּ תְּרוּמָה מֵעֵבֶר לשְׂלִיטָתִי
וְעִם כּל נְשִׁיפָה בְּדִידוּת חֲדָשָׁה נוֹצֶרֶת בִּגְלָלִי
זוֹ רַק מַעֲרֶכֶת הָרְבִיָּה שֶׁכְּמֵהָה לְתַכְלִית וַאֲנִי אֲדִישָׁה.