לָשֵׁאת בִּשְׁנַיִם אֶת הָאֶשְׁכּוֹל הַלָא מְבוֹרָר, הֶעָטוּף בְּשַׂק, כְּמוֹ חָתוּל.
לְגָרֵשׁ בְּסַבְלָנוּת שֶׁל זְנַב חֲמוֹר אֶת לַהֲקוֹת הַזֶּמֶר שֶׁל הַיַּתּוּשִׁים.
לְהַשְׁלִים בְּחָכְמָה שֶׁל רִמּוֹן עִם הַטְרָדוֹת שֶׁל זְבוּבוֹנִים וְרִמּוֹת.
לְהִתְעַלֵּם בְּתוֹם שֶׁל תִּינוֹק מֵהַשָּׁחוֹר-צָהוֹב שֶׁל הַדַבּוּרִים.
לְהַאֲמִין, לְהַאֲמִין בַּמְּתִיקוּת שֶׁל הַנִּשָּׁא עַל הַשֶּׁכֶם בִּשְׁנַיִם,
לִקְטוֹף בַּחֲשָׁאי עֵנָב וְלָשִׂים אוֹתוֹ בַּפֶּה הַאָהוּב.
לָא לְבָרֵר.