*
אֲנִי לא רוֹצֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יְשַׂחֵק בַּצַּעֲצוּעִים שֶׁלִּי,
אוֹ יאכַל לִי אֶת כָּל הַבֵּיצָה-קָשָׁה .
קְחוּ לְדֻגְמָא אֶת אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה,
וְתַשְׁאִירוּ אוֹתָהּ אֶצְלְכֶם בְּבַקָּשָׁה.
*
אַבָּא וְאִמָּא שָׂמְחוּ שֶׁהַבַּיִת נָקִי וּמְסֻדָּר,
אָז אַל תְּגַלּוּ לָהֶם
שֶׁאֶת הַלִּכְלוּךְ הֶחְבֵּאתִי בַּמְּקוֹמוֹת הַקְּבוּעִים-
מֵאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם וּקְצָת בְּצַוָּאר
*
הָרוֹפֵא שֶׁל הַגָּרוֹן
הִכְנִיס עָמוק אֶת הַמַּקֵּל:
תִּפְתַּח גָּדוֹל, תּוֹצִיא לָשׁוֹן,
אֲנִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל.
דָּבָר כְּזֶה עוֹד לא רָאִיתִי,
בֶּטֶן מְלֵאָה מַקְּלוֹת.
אֲדוֹן רוֹפֵא, כְּבָר לא כּוֹאֵב, טָעִיתִי,
הָיָה טָעִים, לְהִתְרָאוֹת!
*
אֲחוֹתִי וַאֲנִי אוֹכְלִים בְּיַחַד סָלַט יְרָקוֹת,
אֲנִי אוֹכֵל מְלָפְפוֹן וְהִיא – רַק אֶת הָעַגְבָנִיָּה.
אֲחוֹתִי אוֹהֶבֶת בָּצֵק וַאֲנִי – רַק אֶת הָרִבָּה,
אֵיזֶה כֵּף בַּחֲנֻכָּה לֶאֱכול בְּיַחַד סֻפְגָּנִיָּה.
אֲנִי מְשַׂחֵק בַּצַּעֲצוּעִים בִּזְמַן שֶׁאֲחוֹתִי פּוֹתֶרֶת לִי תַ'שִׁיעוֹרִים,
תּוֹדוּ שֶׁעוֹד לא רְאִיתֶם אַחִים כָּאֵלֶּה חֶסְכוֹנִיִּים.
*
בָּעֶרֶב כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן לִישׁון,
אֲנִי מְאוֹד עֲיֵפָה וּמַתְחִילָה לְפַהֵק.
מַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁאַחַר כָּךְ בַּמִּטָּה,
מַה שֶּׁמִּתְחַשֵּׁק לִי זֶה לַחְזור לְשַׂחֵק?
