הָאָוַנְטָה הַחָרְפִּית שֶׁלּוֹ הָיְתָה מִצְטַמְרֶרֶת
לְמַרְאֵה חֶזְיוֹנוֹת הַחֹרֶף שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ,
פַּעַם.
עַכְשָׁו,
נוֹפֵל שֶׁדּוּד לְמַרְגְּלוֹת הַשֶּׁלֶג
שֶׁעַל מִפְתַּן
שְׁמוּרוֹתָיו,
וְרוֹצֶה לַבּוּז לוֹ.
כָּל עֲמָלוֹ,
הֲקָמַת מִשְׁפָּחָה,
יָרַד לַטִּמְיוֹן.
הוּא עֲדַיִן אוֹתוֹ אִישׁ
מְהֻרְהָר-נוּגֶה,
לֹא בֶּאֱמֶת פּוֹאֶטִי,
לֹא בֶּאֱמֶת פִילוֹסוֹפִי.
כְּכָל שֶׁאֲחֵרִים מַאֲמִינִים שֶׁהוּא כָּזֶה,
הוּא פָּחוּת מַאֲמִין לְזֶה,
לְעַצְמוֹ,
לְמִלּוֹתָיו.
תְּשׂוּאָתוֹ הָרִוְחִית בְּיוֹתֵר
הִיא לֹא מֵחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק
אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ.
כְּכָל שֶׁהִיא הוֹפֶכֶת לְיוֹתֵר חַסְרַת רֶסֶן,
כָּךְ הוּא זָקוּק לָהּ
יוֹתֵר,
מוֹקִיר,
מַכִּיר רַק אוֹתָהּ.
הָיָה רוֹצֶה לִטְרֹק אֶת הַדֶּלֶת וְדֵי.
אַךְ עֲדַיִן מְקַוֶּה שֶׁאֵיזֶה יֶלֶד, נֶכֶד, נִין
יָבוֹא וְיִרְצֶה
אוֹתוֹ,
בֶּאֱמֶת.
כְּמוֹ שֶׁאָבִיו רָצָה,
גָּנַב לְמַעֲנוֹ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וְרִבָּה.
אֲבָל מוֹלְדוֹבָה עַכְשָׁו רְחוֹקָה.
הָיָה רוֹצֶה לְקַפֵּל לְתוֹכָהּ
תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וְרִבָּה
לַבּוּרֶקָס,
שִׂיחָם,
בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁלֶג מִתַּעְרָם
עַל עַפְעַף מְנַמְנֵם.

פָּסַעְנוּ לְעֵבֶר הַנֶּצַח.
פֹּה, הַדְּבָרִים עוֹמְדִים
הָאַהֲבָה נִשְׁאֶרֶת אַהֲבָה
וּמַה שֶּׁלֹּא, לֹא.
אֵיךְ מְזַהִים נֶצַח?
מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הַתְחָלָה וְאֵין לוֹ סוֹף.
זוֹ לֹא אָהֲבָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים פֹּה
אֶלָּא נֶחָמָה,
לְמָה שֶּׁהִתְרַחֵשׁ בַּבְרֵאשִׁית
וְגַם אִם הִסְתַּיֵּם נִדְמֶה שֶׁאֵין לוֹ סוֹף.

הַיּוֹם הַזֶּה מַשְׁהֶה אֶת זִקְנָתֵנוּ,
מַזְהִיב יָהֳרָתֵנוּ,
כְּמַחְמָאָה,
כְּשְׂעָרוֹת שֵׂיבָה
בְּהִדּוּרָן מַשְׁווֹת לָנוּ חָכְמָה.
בַּיּוֹם הַזֶּה תּוֹאֵם
בִּירֵכֵינוּ הַכְּפוּפוֹת
מְגוֹנֵן עָלֵינוּ בַּשֵּׁנָה.
אֲנַחְנוּ צִדְפָּה נֶעֶצְמָה,
מַטְמוֹן בַּיָּם,
מִבְּלִי לְחְכֹּךְ הָאֵם הַיָּם הַזֶּה
בִּכְלָל קַיָּם.
הַאִם זֶה הָאַגָּן
שֶׁל יָם תִּיכוֹן הוּא
אוֹ לֹא יוֹתֵר מֵאַגָּנְךָ,
הַמְּעַגֵּן אוֹתִי אֵלֶיךָ בְּחִבּוּקְךָ.
הַיּוֹם הַזֶּה הוּא דֻּגְמָה
לַדֶּשֶׁא שֶׁבֶּאֱמֶת יָרֹק
לָעֲגָלָה שֶׁבְּגִלְגּוּלָהּ
מַפְסִיקָה אֶת הָרִיצָה
אַחַר פַּרְנָסָה, אַחַר שַׁלְוָה.
בַּיּוֹם הַזֶּה אֵין מִן הַתּוֹעֵבָה
בִּלְזַוֵּג כֶּסֶף עִם מְנוּחָה,
בְּהִיּוֹת אֶבְיוֹן בְּלִי אֲבִיּוֹנָה,
אֵם לְיֶלֶד לְלֹא מִשְׁפָּחָה.
הַיּוֹם הַזֶּה הוּא מַמְלָכָה אֲבוּדָה,
אוּלַי לֹא בֶּאֱמֶת קַיֶּמֶת,
בָּהּ זִקְנָתֵנוּ,
הַמִּתְקָרֶבֶת חֲרִישִׁית,
יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת זֹאת
תּוֹךְ כְּדֵי שִׁירָה.

צִפּוֹר חֲבוּטָה שֶׁכְּמוֹתָהּ
תְּלוּיָה
בְּיִּפְעָה,
שֶׁיִּמְצְאוּ הַמִּתְבּוֹנְנִים בָּהּ.
עַל בָּמָה
אִי אֶפְשָׁר לָעוּף.
צִפּוֹר חֲבוּטָה שֶׁכְּמוֹתָהּ
תְּלוּיָה
עַל חוּט.
וַהֲרֵי הָיְתָה יְכוֹלָה לָעוּף.
צִפּוֹר שֶׁכְּמוֹתָהּ
אֵם תִּפְרֹשׂ כְּנָפַיִם
תָּחוּשׁ כְּבָר שִׁגָּרוֹן?
וְאִם לֹא,
אֶת הַחִדָּלוֹן?

בְּקָרוֹב אָבִין שֶׁעַכְשָׁו עוֹד הָיִיתִי קְצָת צְעִירָה.
עוֹד יָכֹלְתִּי לְהָנִיק וְלִכְתֹּב, בּוֹ זְמַנִּית.
עוֹד צָעַדְתִּי בָּרְחוֹבוֹת כְּמוֹ מִתּוֹךְ מַטָּרָה,
כְּמוֹ לָלֶכֶת בִּרְחוֹב הַבָּנִים יָקֵל עַל גִּדּוּל הַבָּנוֹת.