נוֹתַרְתִּי עוֹמֵד, בְּגַבִּי מְהוּמַת אֱלהִים,
שָׁכַבְתָּ עַל אֲלוּנְקָה מֻכְתֶּמֶת,
עֲטוּר טַלִּית, פָּנֶיךָ גְּלוּיִים
מִתְפַּלֵּל שְׁמוּט אֵיבָרִים.

לָחַשְׁתִּי נְשִׁימוֹת, בּוֹאוּ נְשִׁימוֹת,
לא בָּאוּ,
בָּאוּ לֵילוֹת – אַתָּה מוֹפִיעַ בַּנְּהָרָה
עֲשׂוּי רְגָבִים וּבְכִי הוֹרִים.

הִנְהַנְתִּי בָּראשׁ לַמַּשְׁמָע שִׁמְךָ
"אַתָּה מְשֻׁכְנַע"?
קָרַס הַלַּיְלָה בֶּחָזֶה עָלֶה תַּן
מֵעַל הָרֵי יְהוּדָה

מֶלַח מִקָּצֶה לַקָּצֶה, יבֶשׁ רַקּוֹת,
יבֶשׁ פֶּה,
כִּנּוֹר הִתְאַבֵּךְ בָּאֲוִיר,
מֵיתָרִים עָשׂוּ דֶּרֶךְ לְדָוִד
אַדְמוֹנִי מִתָּמִיד.