גיליון 1 1, סתו 2008 נִגְזֶרֶת גיליון 2 2, חורף 2008 סָלוֹן גיליון 3 3, אביב 2009 סַף גיליון 4 4, קיץ 2009 מֶשֶׁק גיליון 5 5, סתו 2009 סֻכָּר גיליון 6 6, חורף 2010 פַּסְקול גיליון 7 7, קיץ 2010 לִילָדֵינוּ גיליון 8 8, קיץ 2011 מִשְׂחָק גיליון 9 9, אביב 2013 שֵׂיבָה גיליון 10 10, חורף 2015 נָּשִׁים גיליון 11 11, קיץ 2015 גְּבָרִים גיליון 12 12 סתו 2015 קרקס גיליון 15 15, סתו 2017 מחבואים גיליון 14 14, סתו 2016 מעברים גיליון 13 13 חורף 2016 יין ושיכר

השעה הכי יפה- משירי יותם ראובני

כבר יותר משלוש שנים שהאלבום ״השעה הכי יפהמשירי יותם ראובני״ מנסה לעטות עור, בשר וגוף. זה לא היה קל, אבל עכשיו, סופסוף, הוא בעולם – 30 מוזיקאים, 28 שירים, דויד פרל אחד שיודע לחלום ומדביק אחרים בחלומות שלו התחברו לשירה של יותם ראובני, אחד המשוררים העדינים, המדויקים, והכואבים שידעה העברית. אתם יכולים למצוא אותו בבנדקאמפ וביוטיוב, ואפילו לשלם סכום סמלי ולקבל ביחד עם כל היצירות את חוברתהאלבום הכי יפה שראיתי מזה שנים. לתת למילים של ראובני, לעשות בכם חיים: בעיר, במדבר, או בשלג (על שמאלכם נשר, על ימינכם עורב), לשאול את עצמכם כמו תקליט שבור, או להביט בנעורים החמקמקים מתבזבזים.

אנחנו שמחים להביא בגיליון שלנו שירים יפיפיים שעוסקים בנושא, כמו גם את דברי הפתיחה  של דויד פרל  לחוברת ולפרוייקט הנפלא הזה.

 

התבוננות מתוך התרחשות

השנה היא 2000 ואני בן 15. עולה חדשישן מארמניה, קשור בחוטים דקים לשפה העברית. באחד המעברים הנטושים ומעלי האבק בספריה העירונית של מעלותתרשיחא אני נתקל במקרה ולא במקרה בספר שירה יתום שנקרא "דיווח מתוך התרחשות" של משורר שמעולם לא שמעתי עליו בבית הספריותם ראובני. הצימאון למילים שיהדהדו או ירחיבו את מילון המושגים הרגשי שליבשפה שמאז השתקעה בי כמעט לחלוטין, ועדיין לפעמים אני מתקשה להסביר אותהדחק בי לפתוח את הספר שמולי. העיניים והלב נחתו על השיר "השעה הכי יפה". קשה לי לתאר במילים את מה שהרגשתי כשקראתי את השיר הזה. גם לומר שקראתי אותו תהיה טעות. בעצם שתיתי את המילים, הרגשתי אותן עוטפות אותי, מסבירות את העצב שיושב בתוכי בנינוחות לצד שמחה וציפייה של נעורים. ואז עוד שיר ועוד אחד והלב שלי פורח תוך כדי צניחה חופשית. באותו רגע החלטתי לעשות מעשה שהיה חריג ביחס לאופי שלי ולגנוב את הספר מהספריה, תוך כדי הסתרתו בתוך הנעל ויציאה בצעדים איטיים ומסורבלים (ובכלל לא חשודים). הספרניות לא ידעו לאיזה אוצר הן נותנות להתגנב החוצה.

15 שנים לאחר מכן והספר מעולם לא עזב אותי, עם כל השירים שכבר הכרתי היטב, שירים שהצמיחו בי חיים ונופים רגשיים. בהחלטה של רגע ומתוך דחף גדול הבנתי שאת השירים האלו צריך להוציא החוצה אל העולם, ובתור אוהב מוסיקה מושבע היה לי ברור שהדרך לעשות זאת תהיה לתת להם קול, מנגינה ומלודיה. אולי לא לכולם אבל לפחות לחלק נכבד. מפגש קצר עם יותם ראובני, שבירך על הפרויקט, שלח אותי להגשים את החלום, וכך קרה ש-30 שירים קיבלו חיים מ-28 מוסיקאים שונים, מוסיקאים שבעצמם מהווים חלק בלתי נפרד מהפסקול של חיי בשנים האחרונות.

אני מרגיש שעכשיו זה הזמן להחזיר את הספר הגנוב לכל מי שחיפש אותו בספריה, ולכל מי שלא חיפשוימצא.

דויד פרל, תל אביב, 2017

 

אני מנסה לגעת בעצמי

סיון לוי

אֲנִי  מְנַסֶּה לָגַעַת בְּעַצְמִי. אֲנִי

כּוֹתֵב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

כְּדֵי לָגַעַת בְּעַצְמִי.  אֲנִי נוֹגֵעַ

רַק בַּהֲזָיָה

מְפֻעְנַחַת בְּשָׂפָה מֵתָה

לְיַד הַיָּם

בְּשֵׁם בָּדוּי. בַּגּוֹלָה.

לינק: http://bit.ly/2yq5pWV

לחן | סיון לוי
קופרודקשן, פסנתר, שירה | סיון לוי קופרודקשן וגיטרות | רועי אביטל
סמפולים, תכנותים בס וסינטים | אורי רוסו הקראת שיר | יותם ראובני
Photo | Fredy Mouly

בובה בתוך בובה

אלון לוטרינגר

 

אֲנִי אוֹמֵר מָה שֶּׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

מָה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֲנִי שׁוֹמֵר

לְעַצְמִי כְּשֶׁאֲנִי מִסְתּוֹבֵב

בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלָה

וּבַלַּיְלָה כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא לַיֶּלֶד

שֶׁיִּרְאֶה

אֵיךְ אֲנִי כּוֹלֵא אֶת הָעֶרְגָּה

בְּתוֹךְ עַצְמִי בֻּבָּה בְּתוֹךְ בֻּבָּה

בְּתוֹךְ בֻּבָּה סְדוּקָה אֲנִי

כּוֹלֵא אֶת הָעֶרְגָּה בְּתוֹךְ עַצְמִי.

לינק לשיר: http:/bit.ly/2wUfHgt

לחן | אלון לוטרינגר

עיבוד, שירה, נגינה, הקלטה ומיקס | אלון לוטרינגר

Photo | Mateusz Zieliński | szachmatt